באיזו דרך ילך העולה לתורה?

כשמעלים אדם לתורה, יש לקרוא לו – בשמו ובשם אביו (פלוני בן פלוני), ונוהגים לקרוא לו כך אף על פי שהוא כבר עומד ליד שולחן הקריאה. כשקוראים לגר צדק לעלות לתורה, אומרים את שמו "בן אברהם". מי שאינו יודע את שם אביו – קוראים לו בשם אבי אמו. ואם גם זה אינו ידוע אומרים "בן אברהם", כמו לגר. ובפרשת בחוקותי ובפרשת תבוא, לקריאת התוכחה עולה הבעל קורא מעצמו, מבלי שיקראוהו בשמו.

העולה צריך לאחוז בעמודי הספר תורה בעת אמירת "ברכו" והברכות. העולה יאמר "ברכו" ואת הברכות בקול רם, כך (שלפחות עשרה) יוכלו לשמעו. הציבור עונים "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והמברך עצמו חוזר ואומר אף הוא (יחד אתם) "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", כדי לכלול את עצמו בכלל המברכים. אם טעה והתחיל מיד את הברכה (מבלי לומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד") – ימשיך בברכה ולא יחזור לומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד".

אחרי הברכה פותח העולה שוב את הס"ת, ואומר בלחש, אחר הקורא. ולא יקרא בקול רם שנשמע לאחרים, כיון ששני קולות כאחד אינם נשמעים. בעת הקריאה על העולה לעמוד (ועל כן לא ישען בעת העלייה לתורה). ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקוראים בתורה.

אסור לעולה להפסיק בשום דיבור מתחילת הברכה שלפני העליה ועד סיום הברכה שלאחריה. אם הפסיק ודיבר, אפילו מלה אחת, בין הברכה לתחילת הקריאה – יחזור ויברך (את הברכה בלבד, אך לא יחזור ויאמר "ברכו"). ואם כבר קרא, אפילו פסוק אחד, ולאחר מכן הפסיק – אף על פי שאינו רשאי – אינו חוזר ומברך.

בגמר הקריאה נוגע העולה בטליתו בסוף מקום הקריאה ובתחילתו ומנהג הרבי לנגוע שוב בסוף, נושק הטלית במקום שנגע בס"ת. סוגרת את הס"ת, פונה לימין ומברך. העולה ממתין על הבימה עד שיעלה העולה הבא ויסיים את הקריאה שלו (עם ברכותיו), ואז יורד בין עליה לעליה. לפני שיורד מהבימה, נוגע בטליתו בספר תורה מבחוץ ונושק במקום שנגע. לאחר מכן ישוב אל מקומו בדרך הארוכה יותר, ואם הדרך משני הצדדים שווה ילך בדרך השנייה ולא בדרך שעלה.