לכל ההלכה יומית
חכמים קבעו לשאול את הגשמים בברכת השנים בה מבקשים אודות הפרנסה. התחלת שאלת הגשמים בארץ ישראל ז' מרחשוון בכדי לאפשר לאחרוני עולי הרגל הרחוקים להגיע לבתיהם מבלי שיעצרם הגשם. אולם בבבל בה אין צורך דחוף כל כך לגשמים קבעו לשאול גשמים 60 יום לאחר תקופת תשרי וכך נהוג בחוץ לארץ. בן ארץ ישראל השוהה בחו"ל בז' חשוון עדיין אומר "ותן ברכה" כבחו"ל, אולם מיד כששב לארץ מתחיל לשאול גשמים. ואם היה בארץ בז' חשוון ונסע לחו"ל בזמן שעדיין לא שואלים גשמים, שואל גשמים בתפלתו בלחש, וראוי שלא יהיה חזן בחו"ל, ואם נגש כחזן אומר בתפלתו בלחש "ותן טל ומטר", ובחזרת הש"ץ אומר "ותן ברכה".
סנהדרין כא, ב; קידושין פא,א; טוש"ע אה"ע סכ"ב ס"ט ונ"כ שם; אג"מ אה"ע ח"ד סי' סה (שאין להקל אלא בשעת הדחק); מח"ש ח"א סי' צא (כשטת האג"מ, אך במ"א משמע קצת דדעת הגרשז"א להקל לגברי ואכמ"ל); דברי סופרים הל' יחוד סמ"ד ס"ק תרח; תורת הייחוד פ"ה הע' ח; התוועדויות ה'תנש"א ח"א ע' 244