האם אומרים קדיש בסיום אמירת כל ספר תהלים?

מתקנת כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ שבשבת מברכים לפני תפלת שחרית אומרים את כל התהלים בהשכמה, ובציבור דוקא. יחד עם זאת, אמירת התהלים קודם התפלה אינה דוחה תפילה בציבור. ומי שאינו יכול לגמור את אמירת ספר התהלים לפני התפילה, ישלים אמירתו במהלך היום. בשבת מברכים קודם אמירת התהלים יש הנוהגים לומר פסוקי 'לכו נרננה' וכן לאחר סיום התהלים פסוקי 'מי יתן'. את תקנת אמירת התהלים בשבת מברכים יש לשמור והיא נוגעת לו, לבניו ולבני בניו.

שבת שלפני ראש חודש נקראת "שבת מברכים", ובה מברכים את החודש (מלבד בשבת שלפני ראש השנה, שאז אין מברכים את החודש). בטעם מנהג ברכת החודש כתבו הפוסקים שזכר למצוות קידוש החודש, נוהגים בשבת שלפני ראש חודש להכריז את היום בו יחול ראש חודש ולברכו, ולכן נהגו להזכיר את זמן המולד, טעם נוסף למנהג זה הוא בכדי לפרסם את מועד ר"ח שיזהרו בהלכותיו. בעת אמירת ברכת החודש הקהל עומדים, והש"ץ אוחז ספר תורה בידו. כאשר ראש חודש חל בשבת קודש וביום ראשון, אומרים "ביום השבת קודש ולמחרתו ביום הראשון".

בכל יום שאין אומרים בו תחנון כשחל בחול – כשחל בשבת אין אומרים "אב הרחמים". כמו כן כשיש בבית הכנסת חתן או מילה, אין אומרים "אב הרחמים". בשבת מברכים אין אומרים "אב הרחמים", מלבד בשבת מברכים חודש סיון – שאז אומרים "אב הרחמים". וכן בשבת שלפני ראש השנה (שאין אומרים נוסח ברכת החודש) אומרים "אב הרחמים".

שבת מברכים הוא 'יום התוועדות' – נוהגים לערוך במהלך השבת התוועדות במסיבת אחים כנהוג בין החסידים, לעורר ולהתעורר לחזק מנהגי החסידות ודרכי החסידים. ההתוועדות צריכה להשפיע על לימוד התורה וקיום המצוות שלאחרי זה, ומכל שכן על עבודת האדם לקונו.

ההתוועדות צריכה להתקיים בבית הכנסת. מועד ההתוועדות – בשבת או במוצאי שבת – כפי הזמן שיקבעו מתאים לתנאי המקום, מקום דירתם להצלחה בגשמיות וברוחניות. יש לסדר את ההתוועדות כך שיספיקו לסעוד סעודת שבת כל אחד בביתו, באופן שתבוא ההשפעה מההתוועדות לבית עוד ביום השבת. כדאי שגם הנשים תערוכנה התוועדות ב'שבת מברכים' או במוצאי שבת.