האם מותר להזכיר כינוי שם ה' בשפה זרה?

אסור להזכיר שם שמים לבטלה והעובר על כך ביטל מצות עשה שנאמר "את ה' אלקיך תירא", וכן נאמר "ליראה את השם הנכבד והנורא הזה", ומכלל היראה הוא שלא להזכיר שמו ית' בדברים שאין בהם צורך. ומן התורה רשאי להזכיר את השם דרך שבח וברכה אפילו שלא לצורך, אלא שחכמים אסרו לברך ברכה שאינה צריכה.

איסור הוצאת שם שמים לבטלה הוא בשבעת השמות המיוחדים לקדוש ברוך הוא ("שמות שאינן נמחקים") והם: 1) י-ה-ו-ה (והוא שם המפורש אותו אין מבטאים אפילו בתפלה ובקריאת הפסוקים אלא קוראים אותו לפי הניקוד שלו אדנות או אלוקים, כפי שאף מצוין בדרך כלל בחומשים ובסידורים); 2) א-ד-נ-י; 3) א-ל; 4) א-ל-ו-ה; 5) א-ל-ה-י-ם; 6) א-ל-ה-י; 7) שדי. ולגבי שם "צבאות" נוהגים למעשה שהוא נקרא כפי שהוא, גם שלא בשעת תפילה.

שמות המיוחדים להקב"ה, והם שבעת השמות שאינם נמחקים, אסור להזכירם בבית המרחץ אפילו בלשון חול, דהיינו שם שהקב"ה נקרא בו בשפה כל שהיא (כגון: ג-אָט, G-od). אין לומר בבית המרחץ "שלום" (כשמתכוון לענין השלום), אך מותר לקרוא לאדם ששמו "שלום" בשמו, כיון שאינו מתכוון על ענין השלום אלא להזכרת שמו של אותו אדם.

מותר לבטא את שם ה' כשקורא פסוק שלם מן התנ"ך, הן כשקורא את הפסוק בפני עצמו והן כשקורא בתוך לימוד משנה (ומצוי ביותר בפרקי אבות) ובגמרא וכדומה, אולם שלא בתוך פסוק אסור להזכיר את ה' אף בתוך כדי למודו. וכשלומד את נוסח הברכות אסור להזכיר את ה' כשאינו מחויב לברכם, אבל המלמד ילדים את נוסח הברכות מותר לו להזכיר את ה', אך לא יענה 'אמן' אחר ברכותיהם בשעה שלומדים אם אינם מברכים על דבר מה אלא רק מתלמדים.

אסור לברך ברכה לבטלה, ואף אסור לענות 'אמן' אחר ברכה זו. כמו כן אסור לגרום לברכה שאינה צריכה כגון בשני מינים שברכתם שווה אין לברך על כל מין ומין אלא יש לפטרם בברכה אחת. עבר והזכיר שם שמים לבטלה יאמר מיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"; ואם בשעה שאומר את הברכה נזכר שהיא לבטלה אם רק אמר 'ברוך אתה ה" ועדיין לא אמר 'אלקינו' יסיים: 'למדני חוקך', שהוא לשון הפסוק, ובמקרה שרק התחיל תיבת 'אלוקינו' (כלומר התחיל לומר 'אלקי' וללא סיים 'אלקינו') יסיים: 'ישראל אבינו מעולם ועד עולם' שהוא גם כן לשון הפסוק ויאמר גם בשכמל"ו .