כיצד נעמדים ל"שירה" ולעשרת הדברות?
בשלחן-ערוך פסק המחבר שאין צורך לעמוד בקריאת-התורה, אך הרמ"א מוסיף שיש המחמירים לעמוד, וכך נהג הרבי בתחלה, אולם משנת תשל"ח החל הרבי להתיישב (בשבת ויו"ט). ודנו הפוסקים האם מותר להיעמד במיוחד בקריאת שירת-הים ועשרת-הדיברות, על-פי המסופר בגמרא שרצו לתקן לקרוא בין פרשיות קריאת-שמע גם את עשרת-הדברות, אך בטלו זאת "מפני תרעומת המינים" שיפרשו שיש הבדלי דרגות בין חלקי התורה חלילה. ומסיבה זו היו שאסרו להיעמד במיוחד בקריאה מסויימת. לעומתם היו שאמרו שאין לחשוש ל"תרעומת המינים", מפני שכיום אינם מצויים, וכן הוא מנהג חב"ד ועוד הרבה קהילות. ויש שהציעו להיעמד כמה פסוקים לפניהם, ויש המספרים שהבחינו שכך מנהג הרבי, אך לעיתים נעמד הרבי רק בפסוק הסמוך.
מקורות:
ראה ברכות יב, א; טוש"ע ונ"כ או"ח סקמ"ו ס"ד; אגרות קודש חכ"ד עמ' ק"כ. היום יום כ"ד שבט, ו' סיון; ספר המנהגים – חב"ד ע' 31 וע' 44; פסק"ת סקמ"ו סק"ו; חקרי מנהגים ח"א סכ"ז (במהדורה החדשה); וראה מעשה מלך ה'תשע"ג ע' 31 ע' 137 וע' 225; נתיבים בשדה השליחות ח"א ע' קצג.