כיצד תהיה שמחת פורים קטן?

אין אומרים תחנון בפורים קטן ובשושן פורים קטן וכן במנחה שלפני כן – יום י"ג אדר א', בין בערי הפרזות ובין בירושלים. אך מותר לעשות מלאכה כרגיל. ולעניין אבלות ר"ל, כל דיני אבלות נוהגים בפורים קטן (ובשושן פורים קטן). בימים אלו אין מתענים, וכן חתן וכלה ביום החופה אינם מתענים, אלא מקדימים ומתענים ביום שלפניו – י"ג אדר א', והרוצה להתענות ביום החופה, יעשה כהוראת רב.

אמרו חכמים: "מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה . . והוא שבאו פנים חדשות". וביארו הראשונים שכיוון שבביאתם של ה'פנים-חדשות' מרבים בשמחה לכבודם, יש לברך את הברכות בכל פעם שבאים 'פנים-חדשות'. ובשבת אין צורך ב'פנים חדשות' (וכן בסעודה שלישית אם דורשים בתורה), וכן בסעודת יום טוב, ויש אומרים שאף בפורים. אלא שבפורים קטן אומרים שבע ברכות רק אם יש 'פנים חדשות', ואם אין 'פנים חדשות' יאמרו רק את ברכת "אשר ברא ששון ושמחה".

נאמר: "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת ה"א כל עשה אלה". ודרשו חכמים: "שלא ילבש איש שמלת אשה, וישב בין הנשים, ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים". למעשה כתבו פוסקים רבים שהאיסור הוא בעצם הלבוש, ולכן גם בתוך ביתו הדבר אסור, אמנם יש פוסקים המקלים בכך לנשים כאשר אין בעיה של צניעות בבית (כגון כשבני הבית לא נמצאים) או כשנשים מתאמנות בחדר סגור. ולגבי המנהג הנפוץ ללבוש תחפושות לצורך שמחת פורים או שמחת חתן וכלה, היו שכתבו שאין למחות בידי הגברים הלובשים תחפושות של בגדי נשים וכן להיפך, כיוון שמטרת הלבישה היא לשם שמחה בלבד. אלא שלמעשה פוסקים רבים אסרו זאת, וכך ראוי להורות.