לכל ההלכה יומית
החל מראש חודש ניסן בו עמד המשכן ועד ליום י"ב בו, הקריבו נשיאי שנים עשר השבטים קרבנות - נשיא ליום, ומשום כך קבעו את שנים עשר הימים הראשונים של חודש ניסן כעין ימי חג. ערב פסח נחשב אף הוא כיום חג כיון שכל ישראל הקריבו בו את קרבן הפסח. ומיד אחריו באים ימי החג. כך שרוב ימי חודש ניסן הם כעין "יום טוב", בעקבות כך נקבע שבכל חודש ניסן לא מתענים וכן לא אומרים תחנון בתפילה, ולמעשה נוהגים שלא אומרים גם את ההוספות הנאמרות בימים שאומרים תחנון. וכן בכל השבתות אין אומרים "אב הרחמים" ו "צדקתך".
מסכת סופרים פכ"א. טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"ח-ט ור"ס תסח. סידור אדה"ז.
ראו גם מאותו שבוע
-
מה אומרים ביום י"ג ניסן?
יום ב'
-
מתי מברכים את ברכת האילנות?
יום ג'
-
על איזה אילנות מברכים?
יום ד'
-
מהם מנהגי שבת הגדול?
יום ה'
-
במה משתדלים ביותר בימים הסמוכים לחג?
יום ו'