לכל ההלכה יומית
דנו הפוסקים, לגבי נער שנעשה "בר-מצווה" בימי הספירה, האם ימשיך לספור בברכה, שהרי הימים שספר תחלה לא היו באותה דרגת חיוב, וחסר לו כעת ב"תמימות". ולמעשה נהוג שימשיך לברך. ומבאר זאת הרבי על פי הקביעה ההלכתית שאף בדבר שאין לו חשיבות עצמית ישנם מצבים המחשיבים אותו למציאות; וכך בספירת-העומר, כיוון שגם מתחילתן ספר את הימים שעל -פי התורה יש לספרן, נחשבים הימים שספר, ולכן לא נחסר לו ב"תמימות". ומטעם זה כשיבוא משיח באמצע הספירה, אף שרמת החיוב תעלה בדרגה נמשיך לספור בברכה.
ראה שו"ע אדה"ז סתפ"ט סכ"ג; ציץ אליעזר חי"ד סנ"ה; לקו"ש חל"ח, ע' 10 ובכ"מ.
ראו גם מאותו שבוע
-
מי ששמע מחבירו את הספירה השייכת לאותו היום – האם בכל מצב אינו מברך?
יום ב'
-
מי שהתחיל לאכול קודם ספירת העומר, האם עליו להפסיק?
יום ו'
-
אין נתונים
-
אין נתונים
-
אין נתונים