מהו הזמן הראוי לקריאת התורה?

אין קוראים בתורה בברכותיה בפחות מעשרה אנשים בני מצוות. ואם ישנם בבית הכנסת ששה אנשים (רוב מנין) שלא שמעו עדיין קריאת התורה – יכולים להצטרף אליהם עוד ארבעה שכבר שמעו, ויקראו בתורה. במקרה שהתחילו לקרוא כשהיו בבית הכנסת עשרה, ולאחר מכן יצאו מקצתם – יסיימו הנשארים את הקריאה, כולל ברכות העולים לתורה, ויאמרו גם את הקדיש שאחרי ללא מנין. אך לא יקראו את המפטיר ללא מנין, ואת ההפטרה יקראו ללא ברכות.

אפילו אם לא התחילו בקריאה עצמה, אלא שהעולה הראשון התחיל בברכה שלפני הקריאה וכבר אמר את המלים "ברוך אתה ה'", ואז יצאו מקצתם – יסיימו הנשארים את הקריאה ואף את הקדיש שאחרי; אך אם עדיין לא הזכיר השם בברכה – אף על פי שכבר אמר ברכו וענו הקהל ברוך ה' המבורך כו' – אין זה נחשב התחלה, ואינם יכולים להמשיך ללא מנין. כל האמור – שהנשארים בבית הכנסת ממשיכים בקריאה עם ברכות – אינו אלא כשמקצתם יצאו, ואילו רוב מנין (ששה אנשים) נשארו. אבל אם נשארו בבית הכנסת פחות מששה אנשים – אינם יכולים לברך על הקריאה ולא לומר קדיש.

בשבת בה מוציאים שני ס"ת (שבת ר"ח, שבת חנוכה, וארבע-פרשיות) ויצאו מקצתם, העולה ששי יקרא עד סיום פרשת השבוע, לאחר מכן יגביהו את ספר התורה, ולאחר מכן יעלה עולה שביעי ויקרא בספר התורה השני את הקריאה המיוחדת. וכן בשבתות שמוציאים שלושה ספרי תורה (שבת ראש חודש טבת, שבת ראש חודש אדר ושבת ראש חודש ניסן): העולה חמישי יקרא עד סיום פרשת השבוע, העולה ששי יקרא בספר התורה השני את פרשת ראש חודש, והעולה שביעי יקרא בספר התורה השלישי את הקריאה המיוחדת של אותה שבת (חנוכה, פרשת שקלים או פרשת החודש).

בתענית ציבור קוראים בתורה בתנאי שלפחות שלושה מהקהל מתענים. אם חלה התענית ביום שני או חמישי ואין שלושה המתענים – יקראו בפרשת השבוע כמו בכל שני וחמישי. אף שבשבת ויו"ט שיצאו מקצת האנשים רק מסיימים את הקריאה ולא מפטירים, בקריאה של תענית ציבור וכן ביוהכ"פ במנחה, שהמפטיר הוא ממנין העולים, יעלה גם המפטיר בברכה, אך את ההפטרה יקרא ללא ברכות.

המתפלל ביחידות ולא שמע קריאת התורה בציבור – יקרא בעצמו את הפרשה מתוך חומש ללא ברכה. כמו כן ציבור שאין להם ספר תורה, יקרא אחד מהם את הפרשה וכן ההפטרה בקול רם מתוך חומש , ללא ברכה, ולאחר מכן יאמר קדיש.