לכל ההלכה יומית
בהפטרה שנקראת בשבת הראשונה של "תלתא דפורענותא" מתואר גילוי הנבואה לירמיהו הנביא "ואמר מקל שקד אני רואה". ומבואר על כך שהשקד "משעת חניטתו עד גמר בישולו עשרים ואחד יום כמנין ימים שבין שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר לתשעה באב שבו נשרף הבית". ועוד אמרו על ימים אלו ש"כמו שכ"א ימים שמראש השנה עד הושענה רבה תולדות ליבון, עוון וכפרה עליהן, כן גם כ"א ימי הפורענות מי"ז תמוז עד תשעה באב תולדות ליבון עוונות, כי הצרות וייסורין מכפרים, כמו שאמרו הגלות מכפרת".
ירמיהו א, יא, וברש"י שם יב. איכה א, ג. מהרש"א בכורות ח, ב. אודות ה"מעליותא" שב"תלתא דפורענותא" ראה התוועדויות תש"נ ח"ד ע' 44 ואילך.