לכל ההלכה יומית
בעת הולכת ספר התורה נוהגים להביט לעבר הס"ת לאורך הדרך אל שולחן הקריאה, וכן לנשקו. עם זאת לא יוליך הש"ץ את הספר תורה למקומות שונים בבית הכנסת ויאריך את דרכו כדי שינשקו הקהל את הס"ת – אלא ילך כדרכו לכיוון שולחן הקריאה, וכל אחד ישתדל להתקרב לשם על מנת לנשק את הס"ת. ובמיוחד מחנכים את הילדים לנשק את הס"ת. הרב המגיד אמר: הלואי היו נושקים הס"ת באותה האהבה, שהיה הבעש"ט מנשק את הילדים בהולכתם אל ה"חדר". וכן אמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב שאדם שיהיו לו במשך שבעים שנה בני חיי ומזוני רוויחי עם ארמונות והיכלות, אין לדבר כל ערך לגבי הזכות שיש לו בנשיקה אחת בספר תורה.
ראה שו"ע סוף סימן קמט. כה"ח שם סק"י. קצוה"ש סכ"ה ס"א. וראה לקוטי דיבורים ח"ב ע' רכח. היום יום ט"ז תמוז. שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' מ אות א. התוועדויות תשמ"ט ח"א ע' 203. וראה שיחת ש"פ ויקרא תנש"א בתחלתה. שיעורים בספר התניא סוף פי"ד. פסק"ת סקמ"ט ס"א. ילקוט מנהגי חב"ד קרה"ת עמ' 1333.
ראו גם מאותו שבוע
-
מדוע מותר להוציא ס"ת עם כתר שצלצולי פעמוניו נשמעים בשבת?
יום א'
-
כיצד ינהג מי שלא הספיק לומר "בריך שמי'ה" בעת שהיה ההיכל פתוח?
יום ב'
-
כיצד ינהגו כשספר-תורה הוצא ואינו ממוקם בקריאת היום?
יום ג'
-
מהו המנהג בעת אמירת הפסוקים לאחר הוצאת הס"ת?
יום ד'
-
מי שאינו רואה את הולכת ספר התורה, האם עליו לעמוד?
יום ה'