מהן השמות שאסור להזכירן לבטלה?

אסור להזכיר שם שמים לבטלה והעובר על כך ביטל מצות עשה שנאמר "את ה' אלקיך תירא", וכן נאמר "ליראה את השם הנכבד והנורא הזה", ומכלל היראה הוא שלא להזכיר שמו ית' בדברים שאין בהם צורך. ומן התורה רשאי להזכיר את השם דרך שבח וברכה אפילו שלא לצורך, אלא שחכמים אסרו לברך ברכה שאינה צריכה.

שבעה השמות המיוחדים להקב"ה אסורים להזכירם הן בלשון הקודש והן בשאר לשון כגון ג-ט בלשון אשכנז או בכל שפה אחרת, והרוצה להזכיר את שם המפורש שלא לצורך יאמר השם.

שמות המיוחדים להקב"ה, והם שבעת השמות שאינם נמחקים, אסור להזכירם בבית המרחץ אפילו בלשון חול, דהיינו שם שהקב"ה נקרא בו בשפה כל שהיא (כגון: ג-אָט, G-od). אין לומר בבית המרחץ "שלום" (כשמתכוון לענין השלום), אך מותר לקרוא לאדם ששמו "שלום" בשמו, כיון שאינו מתכוון על ענין השלום אלא להזכרת שמו של אותו אדם.

מותר לבטא את שם ה' כשקורא פסוק שלם מן התנ"ך, הן כשקורא את הפסוק בפני עצמו והן כשקורא בתוך לימוד משנה (ומצוי ביותר בפרקי אבות) ובגמרא וכדומה, אולם שלא בתוך פסוק אסור להזכיר את ה' אף בתוך כדי למודו. וכשלומד את נוסח הברכות אסור להזכיר את ה' כשאינו מחויב לברכם, אבל המלמד ילדים את נוסח הברכות מותר לו להזכיר את ה', אך לא יענה 'אמן' אחר ברכותיהם בשעה שלומדים אם אינם מברכים על דבר מה אלא רק מתלמדים.

אסור לברך ברכה לבטלה, ואף אסור לענות 'אמן' אחר ברכה זו. כמו כן אסור לגרום לברכה שאינה צריכה כגון בשני מינים שברכתם שווה אין לברך על כל מין ומין אלא יש לפטרם בברכה אחת. עבר והזכיר שם שמים לבטלה יאמר מיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"; ואם בשעה שאומר את הברכה נזכר שהיא לבטלה אם רק אמר 'ברוך אתה ה" ועדיין לא אמר 'אלקינו' יסיים: 'למדני חוקך', שהוא לשון הפסוק, ובמקרה שרק התחיל תיבת 'אלוקינו' (כלומר התחיל לומר 'אלקי' וללא סיים 'אלקינו') יסיים: 'ישראל אבינו מעולם ועד עולם' שהוא גם כן לשון הפסוק ויאמר גם בשכמל"ו .