מה נהוג לעשות על יד הנרות?

נוהגים להתעכב ליד הנרות חצי שעה לפרסומי ניסא, ובטעם הדבר כתבו הפוסקים: מפני שעיקר המצוה היא – שיהיה המדליק אצל הנרות חצי שעה לראות אותם לשמוח בהם, כי הם גם כן זכר לשמחה שהיו מדליקין אחר הנס כמ"ש והדליקו נרות בחצרות קדשיך . . ולא . . שידליק וילך לו למקום אחר.

אסור להשתמש באור נרות חנוכה, ואפילו לצורך מצוה כתפילה או לימוד. ומספר טעמים נאמרו בדבר: משום ביזוי מצוה, שלא יהיו מצוות בזויות עליו; וכן בכדי שיהיה ניכר שהוא נר מצוה; ועוד – משום שחכמים תיקנו הדלקת נרות חנוכה משום הנס שנעשה במנורה, עשאוה כמנורת המקדש שאין משתמשים בה כלל. וכיוון שאין נהנים מאור הנרות נוהגים להדליק נר נוסף – והוא הנקרא "שמש" – כדי שאם יזדקק לאור ישתמש באור השמש.

אם כבה השמש לא ידליקו מנרות החנוכיה, כיון שהשמש נחשב כנר של חול, וכן אסור להינות לאור הנרות כל עוד הנרות דלוקים בזמן חיובם, אך אם כבה האור בבית מותר ללכת לאור הנרות. לאחר שעברו 50 דקות מעת שהדליק – אין איסור להשתמש בנרות. אמנם למעשה פשט המנהג שלא להשתמש בהם כל זמן שהם דולקים.

אם כשהדליק לא היה מספיק שמן כדי שידלק כשיעור – לא יוסיף שמן בעוד הנר דולק, אלא צריך לכבות הנר ולהוסיף שמן כדי השיעור, ולהדליק שוב ללא ברכה. נר שכבה בתוך 50 דקות מההדלקה – חוזרים ומדליקים אותו ללא ברכה. ואם לא הדליק, יצא ידי חובתו בדיעבד.

הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה משך 50 דקות מההדלקה. ואחר שעבר זמן זה עושות מלאכה שלא כנגד הנרות, ולכן יש הנוהגות להימנע מכל מלאכה שהיא. אך מי שקשה לה להימנע לגמרי ממלאכה, ודאי יש להקל בכל מלאכה המותרת ביו"ט (בישול, אפיה וכדומה). אבל מלאכות כתפירה, סריגה, כיבוס גיהוץ וכדומה – אסור.