לכל ההלכה יומית
מן הפסוק: "יאמרו גאולי ה’ אשר גאלם מיד צר". למדו חכמים ש"ארבעה צריכים להודות", והם: יורדי הים, הולכי מדברות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. כל אלו מברכים ברכת "הגומל". כמו כן מי שיצא מסכנה חייב לברך "הגומל", אלא שהדבר אמור רק למי שניצל מסכנה ודאית, בה היה מעורב; אך מי שרק נמנעה ממנו הסכנה, מבלי שהסתכן בפועל אינו מברך. אך לגבי הארבעה שנזכרו בגמרא עליהם לברך הגומל, גם כאשר לא הסתכן בפועל, כגון שעבר הים ולא היה שום רוח סערה וכדומה, עליו לברך ברכת הגומל. ובהלכה הבאה יתבארו אי"ה, פרטים נוספים בדיני חיוב ברכת הגומל.
תהילים קז, ב ואילך; ברכות נד, ב; טוש"ע ונ"כ או"ח סרי"ט; סדברכה"נ פי"גס"ב-ז.
ראו גם מאותו שבוע
-
האם מותר להזכיר ללווה אודות חובותיו בכדי לוודא שעדיין זוכר את חובו?
יום א'
-
האם גם כשיש ספק אודות יכולתו של הלווה לפרוע אסור לתבוע ממנו?
יום ב'
-
האם מותר להוציא ספרים מארץ-ישראל לחוץ לארץ?
יום ג'
-
העובר את המדבר בנסיעה במכונית – האם עליו לברך ברכת הגומל?
יום ה'
-
האם מותר לנגב את הידיים בשבת כאשר הן רטובות מאד?
יום ו'