ממתי מותרת עשיית המלאכה בצאת שבת?

מי שנצרך לעשות מלאכה קודם הבדלה לפני שהבדיל בתפילה או על הכוס – יאמר "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל" (בלי הזכרת שם ה'), ועושה מלאכה (ומותר לעשות אפילו מלאכה גמורה האסורה בשבת מן התורה). עם זאת יש להדגיש, כי אמירת "ברוך המבדיל" מתירה רק לעשות מלאכה, אך עדיין אסור לטעום כלום, אף אם הבדיל בתפילה וגם אמר "ברוך המבדיל", עד שיבדיל על הכוס.

בעל נפש יחמיר לעצמו שלא להדליק נר ולא לעשות שום מלאכה לפני סדר קדושה של הציבור ("ואתה קדוש"), אף על פי שכבר הבדיל בתפילה. וכל העושה מלאכה לפני סדר קדושה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה. אבל לטלטל נר וכדומה מותר מיד אחר שהבדיל בתפילה או אמר "ברוך המבדיל", ואין צורך להחמיר בזה.

שמש בית הכנסת רשאי להדליק את האור בבית הכנסת מיד אחר שהבדיל בתפילה או שאמר "ברוך המבדיל", אף על פי שלא אמרו הציבור עדיין סדר קדושה, כיון שהוא לצורך מצוה. ומכל מקום צריך להיזהר להדליק אחר שאמרו הציבור ברכו (ויש מתירים גם לפני 'ברכו' אם מתפללים מאוחר).

מי שמאחר להתפלל ערבית במוצאי שבת, או שממשיך סעודתו בלילה, מותר לו לומר לחבירו שכבר התפלל והבדיל בתפילה שיעשה מלאכה עבורו. ומותר לו ליהנות ולאכול ממלאכתו, אף על פי שאחר כך יזכיר עדיין שבת בברכת המזון.

מי שלא הבדיל בתפילה עליו ליזהר שלא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל על הכוס, או שיאמר לאחר התפילה "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלא שם-ומלכות, ואז יוכל לעשות מלאכה. ואם שכח ועשה מלאכה קודם שהבדיל, עליו לחזור ולהתפלל שוב ערבית ולהבדיל בתפילה (ויכוון שאם אינו חייב להתפלל שוב תפילתו תהיה כנדבה).