מתי ראוי לאכול מצה ב"פסח שני"?

אמרו חכמים: "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא .. וכולן מתו בפרק אחד" והורו הגאונים שכיוון שנפטרו בין פסח לחג השבועות, לכן אין להרבות בשמחה בימים אלו. ודנו הפוסקים לגבי ברכת שהחיינו בזמן זה, ולמעשה, אנו נוהגים שאין מברכים שהחיינו, אך בשבת ובל"ג בעומר אפשר לברך. מן הדין אין איסור בקניית בגדים חדשים בימי הספירה, אלא שמדברי כמה ראשונים משמע שיש להימנע מכך, ומי שחושש לדבריהם יש מקום לחומרתו, אך הזקוק לכך, יכול לקנות בגד חדש וחשוב בימי הספירה, ולחדשו בשבתות או אחר הספירה, כיוון שבימינו לא נהוג לברך על קניית בגד חדש.

נאמר: "לא ימצא בך .. דורש אל המתים", וכפי שנתבארו בדיני איסור זה, התורה אוסרת לפנות אל הנפטר בבקשה כלשהי, והצטווינו לבקש רק מה' כל שנצטרך. משום כך דנו הפוסקים כיצד ניתן להעתיר בתפלה על קברי צדיקים. יש מהפוסקים שהתירו לבקש מהצדיק שימליץ טוב לפני ה' עבורנו. אך יש פוסקים שאסרו אף זאת, משום שהתפילה צריכה להיות מופנית רק לה' ללא אמצעי ושליח. ולכן כתבו שנכון להתפלל לה' ובתוך התפילה רשאי המתפלל לבקש מה' שיקבל תפילתו בזכות אותו צדיק, שעל ידי ההתקשרות לתורתו ומעשיו הטובים של הצדיק, ובפרט במקום מנוחתו שהתפלה נאמרת יותר בכוונה לכן התפלה שם מקובלת מאת ה'.

מובא בזוהר הקדוש, שבכל לילה קודם השינה, על האדם להתוודות "בכמה מיני וידוין", והביאו הפוסקים להלכה בסדר קריאת-שמע שעל המיטה את נוסח הוידוי. אולם בליל שבת אין אומרים "וידוי" ואף בכל ליל יום שאין אומרים בו תחנון אין אומרים "וידוי". ונהוג שאף בצאת השבת אין אומרים "וידוי" עד חצות הלילה. אולם במוצאי ימים שאין אומרים בהם תחנון נהוג שאומרים בהם "וידוי". בנוגע לפסח שני, הקרבת הקרבן הייתה רק ביום ולכן במנחת ערב פסח שני אומרים תחנון. בליל י"ד אייר אין אומרים "וידוי" בקריאת-שמע, ובלילה שאחריו – ליל ט"ו יש מקום לומר שגם אין אומרים בו "וידוי", כי אכילת הפסח הייתה בלילה זה.

כחלק מהאבלות על תלמידי רבי עקיבא, כתבו הגאונים שלא להרבות בשמחה בימי הספירה ונפסק להלכה שלא לעשות ריקודים, מחולות ושמחות יתירות בימים אלו. וכתבו האחרונים שכשם שאסור לשמוע ניגונים של כלי זמר בימי ספירת העומר, כך אסור לשומעם על ידי מכשירים שונים. לדעת פוסקים רבים במקרים מסוימים ניתן להקל, כגון המלמד נגינה לשם פרנסה. ולגבי השמעת מוזיקה בסעודת מצווה, נהוג להימנע מכך, ובפרט שלא לערוך ריקודים ומחולות. ויש שנמנעו מלערוך אף הכנסת ס"ת בימי הספירה. בנוגע למוזיקה בכינוסי ילדים הורה הרבי שאף לאחר ל"ג בעומר, יש לערוך סיום מסכת בכדי לצאת מידי ספק.

תקנו חכמים להדליק את נרות השבת בסמוך לכניסת השבת, וכותב אדמוה"ז שנהוג שהאישה המדלקת נרות שבת, מקבלת עליה שבת בהדלקה זו ונאסרת במלאכה, משום כך עליה להתפלל תחלה תפלת מנחה שהרי מנחה היא תפלת חול ולאחר ההדלקה עבורה כבר שבת. הדליקה נרות ועדיין לא התפללה מנחה, יש שכתבו שתתפלל פעמיים תפלת ערבית כ"תשלומין" למנחה. אולם יש שכתבו שאם היא מתפללת מנחה מיד לאחר ההדלקה הדבר אפשרי, כיוון שהיה בדעתה להתפלל נחשב כאילו לא קבלה את השבת בהדלקה, ובדיעבד גם כאשר חלף זמן ממושך מההדלקה יש פוסקים שהתירו שתתפלל. העצה הפשוטה היא, שקודם ההדלקה תתנה האשה שאינה מקבלת את השבת בדלקת הנרות.