מתי שב העולה לתורה למקומו?

כשמעלים אדם לתורה, יש לקרוא לו – בשמו ובשם אביו (פלוני בן פלוני), ונוהגים לקרוא לו כך אף על פי שהוא כבר עומד ליד שולחן הקריאה. כשקוראים לגר צדק לעלות לתורה, אומרים את שמו "בן אברהם". מי שאינו יודע את שם אביו – קוראים לו בשם אבי אמו. ואם גם זה אינו ידוע אומרים "בן אברהם", כמו לגר. ובפרשת בחוקותי ובפרשת תבוא, לקריאת התוכחה עולה הבעל קורא מעצמו, מבלי שיקראוהו בשמו.

מי שקראו לו לעלות לתורה – יזדרז וילך ממקומו אל שולחן הקריאה בדרך הקצרה יותר, ואם הדרך משני הצדדים שווה – ילך בצד ימין. נוהגים שהעולה לתורה עומד לימינו של הבעל קורא. קודם הברכות נוגע העולה בטליתו בתחילת מקום הקריאה ובסופו ומנהג הרבי לנגוע שוב בהתחלה, ונושק את הטלית במקום שנגע בס"ת, סוגר את הס"ת, מפנה פניו, קצת, לימין, ומברך כשהס"ת סגור. ומי שאינו לבוש טלית – יגע בספר תורה על-ידי האבנט של הס"ת.

העולה צריך לאחוז בעמודי הספר תורה בעת אמירת "ברכו" והברכות. העולה יאמר "ברכו" ואת הברכות בקול רם, כך (שלפחות עשרה) יוכלו לשמעו. הציבור עונים "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והמברך עצמו חוזר ואומר אף הוא (יחד אתם) "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", כדי לכלול את עצמו בכלל המברכים. אם טעה והתחיל מיד את הברכה (מבלי לומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד") – ימשיך בברכה ולא יחזור לומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד".

אחרי הברכה פותח העולה שוב את הס"ת, ואומר בלחש, אחר הקורא. ולא יקרא בקול רם שנשמע לאחרים, כיון ששני קולות כאחד אינם נשמעים. בעת הקריאה על העולה לעמוד (ועל כן לא ישען בעת העלייה לתורה). ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקוראים בתורה.

אסור לעולה להפסיק בשום דיבור מתחילת הברכה שלפני העליה ועד סיום הברכה שלאחריה. אם הפסיק ודיבר, אפילו מלה אחת, בין הברכה לתחילת הקריאה – יחזור ויברך (את הברכה בלבד, אך לא יחזור ויאמר "ברכו"). ואם כבר קרא, אפילו פסוק אחד, ולאחר מכן הפסיק – אף על פי שאינו רשאי – אינו חוזר ומברך.