לכל ההלכה יומית
אמרו חכמים: "טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים, שחרית מתפלל במנחה שתים", כלומר, מי ששכח ולא התפלל תפילת שמונה-עשרה ועבר זמנה, צריך להתפלל לאחר תפילת שמונה-עשרה הבאה תפילה לתשלומין. אם שכח ערבית, ישלים אותה בשחרית. ואם נגש להתפלל את התפילה שאחריה כשליח-ציבור, יוצא ידי חובת התשלומין בחזרתו את התפילה בקול רם (ויסיים בלחש את 'אלוקי נצור' וכו'). שכח בשחרית, ישלים במנחה. את תפילת ההשלמה צריך להתפלל סמוך לתפילה של אותה שעה. ואם שהה הרבה לאחריה, לא יוכל להתפלל עוד את תפילת התשלומין.
ברכות כו, א; טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז או"ח סק"ח ס"א-ג וס"ו-ט; וראה כה"ח שם סקכ"א; פסק"ת שם אות ג ואות ו.