אם קראו בקריאת התורה של הושענא רבא בעליית שלישי את פסוקי "ביום השביעי" ובעליית רביעי את פסוקי "ביום השישי", להיפך מהנדרש, וכבר אמרו את הקדיש שלאחר הקריאה, האם צריך לחזור ולקרוא קריאת התורה?

בקריאה בהברה ספרדית אין לכפול את המילה זכר, כיוון שבהברה זו ככלל אין ניכר ההבדל בין סגול לצירי.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

קריאת התורה פרשת זכור

אפשר להשלים את הקריאה במהלך היום, אך צריך שיהיה מנין, ולפחות שישה אנשים שלא שמעו עדין את קריאת התורה.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה קריאת התורה מנחה

בציבור תמיד קוראים בטעם העליון.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קריאת התורה קריאת עשרת הדיברות טעמי המקרא

מסופר בגמרא שרצו לתקן לקרוא בין פרשיות קריאת שמע גם את עשרת הדברות, אך בטלו זאת "מפני תרעומת המינים", וחששו שהדבר יתפרש שיש הבדלי דרגות בין עשרת הדברות ליתר חלקי התורה חלילה, ויגרום לחלישות האמונה בתורה. והסתפקו הפוסקים אודות המנהג – להיעמד בעת קריאת עשרת הדברות. יש שהתנגדו לכך מהטעם האמור בגמרא, ולעומתם היו שאמרו שאין לחשוש ל"תרעומת המינים" מפני שכיום אינם מצויים, ואף צידדו לקיים מנהג זה שעניינו כבוד התורה. וכעין פשרה יש שהציעו לא להיעמד ממש לעשרת הדברות אלא כמה פסוקים לפניהם. למנהגנו עומדים בעשרת הדברות כשהפנים אל הספר תורה, ויש המספרים שהרבי נעמד מספר פסוקים לפני עשרת הדברות, אך לעיתים נעמד רק בפסוק "וידבר אלקים".

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שבת קריאת התורה