לכל השו"ת
אם הוא נמצא בבית בליל י"ד, שיעשה הוא בדיקה כדינה בברכה.
מקור:
פעולות שאלה ותשובה
בחורים שיוצאים מהישיבה לפני פסח צריכים לבדוק היטב את החמץ בלילה שלפני יציאתם בלי ברכה, אך אם מוכרים את החדר לגוי – אין צורך לעשות שם בדיקת חמץ. אם אביהם בודק את החמץ בביתם, ישמעו ממנו הברכה ויכוונו לצאת ממנו ויסייעו בבדיקה. לגבי מכירת חמץ ניתן להרשות את האב למכור וניתן למכור בנפרד.
לעמוד השאלהמקומות שאין דרך להכניס בהם חמץ, אולם מצוי שנכנסים אליהם במהלך הסעודה – צריכים בדיקה. כגון, ארון מגבות, ארון בגדי תינוקות. דבר זה תלוי בכל בית, לפי מנהגו ודרכו. בבית עם ילדים קטנים, יש לבדוק בכל מקום שידם של הילדים מגיעים – כולל, ארונות בגדים, אמבטיה וכדומה. אם קשה לבדוק בלילה אחד את כל ארונות הבית. במיוחד, שכאמור – צריך להוציא את כל החפצים קודם הבדיקה ולהחזיר אותם לאחרי הבדיקה. המנהג הראוי הוא, לבדוק את מקומות הללו במשך הלילות הקודמים לליל בדיקת חמץ. הבדיקה תיעשה בלילה, ולאור הנר. ובמקומות שקשה לבדקם לאור הנר יבדוק באמצעות פנס שאורו טוב. הבדיקה נעשית ללא ברכה. יש להיזהר שבכל המקומות שבדק שלא להכניס בהם חמץ כלל, ובליל י"ד אין צורך לבדוק שוב באותם המקומות.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
כן, אלא אם כן בודק מיד אחרי שבודק בביתו הפרטי ומכוון בשעת הברכה גם על בדיקת בית הכנסת.
לעמוד השאלהחולה המאושפז בבית הרפואה חייב לבדוק (בעצמו, ואם מתקשה ימנה שליח שיבדוק שליח שיבדוק) את החמץ במגירות שליד מיטתו ועל גבי מטתו ומתחתיה, בכיסי בגדיו ובמזוודות שלו, ובשאר מקומות השייכים לו שעלול להיות שם חמץ, אך לא יברך על בדיקה זו. ואם יש לו חדר פרטי בבית הרפואה, וכן אשה בבית החלמה או כמה יולדות השוהות בחדר אחד, חייבים לבדוק בכל החדר, ללא ברכה. הבדיקה צריכה להיות גם היא לאור הנר, ואם אין אפשרות להדליק שם נר, יכול לבדוק לאור החשמל, ויבדקו מול האור, ומתחת המיטה יבדוק לאור פנס. ואם ניקו את מגירותיו היטב או שניקה את הכיסים, די בכך. לגבי החמץ שבביתו - ימנה שליח (אף באמצעות שיחת טלפון) שיבדוק ויבער בו החמץ (במקומות שאינם נכללים במכירת החמץ).
לעמוד השאלה
