לכל השו"ת
אין להפסיק בין קריאת התורה לקדיש, ולכן יברך ברכת הגומל אחרי הקדיש.
מקור:
הרב שלמה הלפרן
פעולות שאלה ותשובה
אפשר להשלים את הקריאה במהלך היום, אך צריך שיהיה מנין, ולפחות שישה אנשים שלא שמעו עדין את קריאת התורה.
לעמוד השאלה
הרב שלמה יצחק פראנק
מסופר בגמרא שרצו לתקן לקרוא בין פרשיות קריאת שמע גם את עשרת הדברות, אך בטלו זאת "מפני תרעומת המינים", וחששו שהדבר יתפרש שיש הבדלי דרגות בין עשרת הדברות ליתר חלקי התורה חלילה, ויגרום לחלישות האמונה בתורה. והסתפקו הפוסקים אודות המנהג – להיעמד בעת קריאת עשרת הדברות. יש שהתנגדו לכך מהטעם האמור בגמרא, ולעומתם היו שאמרו שאין לחשוש ל"תרעומת המינים" מפני שכיום אינם מצויים, ואף צידדו לקיים מנהג זה שעניינו כבוד התורה. וכעין פשרה יש שהציעו לא להיעמד ממש לעשרת הדברות אלא כמה פסוקים לפניהם. למנהגנו עומדים בעשרת הדברות כשהפנים אל הספר תורה, ויש המספרים שהרבי נעמד מספר פסוקים לפני עשרת הדברות, אך לעיתים נעמד רק בפסוק "וידבר אלקים".
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
1. בעת קריאת השירה עומדים. מנהג הרבי לעמוד ולהביט אל ספר התורה, נעמד מ'ויושע' עד סיום שירת מרים. 2. בבית חיינו נהוג לנגן ב"מימינם ומשמאלם" הראשון (יד,כב) כמו בסוף-פסוק רגיל, ובשני (יד,כט) וכן בתיבות "ובמשה עבדו" (יד,לא), מרימים את הקול במנגינה הדומה לסיום חומש שלם "חזק". 3. בקריאת שירת הים ישנה מנגינה מיוחדת, אותה מנגנים בפסוקים בהם מוזכר שם השם: בפסוקים א-ג, ו, יא, טז-יט. וכן בשירת מרים קוראים במנגינה המיוחדת בפסוקים (טו, כא): "שירו לה'... בים" וכן ב"נהלת בעזך אל נווה קדשך" (טו,יג) במנגינה המיוחדת. 4. בסוף הפרשה קוראים: "תמחה את זֶכר (ז' בסגול), ואחר- כך זֵכר (ז' בצירי) עמלק", הן בשביעי והן במפטיר. 5. המנהג לאכול בשבת זו 'שוואַרצע קאַשע' [-דייסת כוסמת]. 6. יש לספר לילדים אודות מנהג המהר"ל לחלק לילדים 'קאַשע' שיחלקו לציפורים בשבת שירה ולספר להם שבקריעת ים-סוף, שרו הציפורים בשעה שמשה וישראל אמרו שירה, והילדים העניקו לציפורים מפירות הים, אף שלמעשה איננו מחלקים 'קאַשע' לציפורים בשבת, כיון שלהלכה למעשה אין לתת אוכל בשבת לבעלי חיים שאין מזונותם עליך, בכל זאת הורה הרבי שיש לספר לילדים את סיפור המהר"ל כדי לנטוע בהם מדת הרחמנות.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
