לכל השו"ת
בספרות ההלכתית יש דיון אם הקדיש יכול להיות לתועלת לנפטר הלא יהודי. אבל אין בזה איסור. ההכרעה הרווחת בזה היא, שיתפלל לטובת אביו שיזכה לטוב בעולם האמת ושיזכה אף לתחיית המתים (שהרי חסידי אומות העולם יש להם חלק בזה). וגם יכול לעשות פעולות טובות כמו צדקה וכדומה, למען אביו.
מקור:
הרב יוסף יצחק זלמנוב
פעולות שאלה ותשובה
הקדיש שהחיוב אומר זה קדיש אחר פסוקים או קדיש דרבנן שאחר דברי אגדה, קדישים אלו אפשר לומר כשיש עשרה שומעים בלי קשר לתפילה במנין.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
יש הידור לומר את כל הקדישים אף במקום שאין חיוב, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או מי שהוריו מסכימים שיאמר.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
יש דעה שאחרי חמישים שנה מפסיקים לומר קדיש, אך למעשה הסכמת כלל הפוסקים שממשיכים לעולם.
לעמוד השאלה
הרב דניאל לנאו
כתב החתם סופר בשו"ת שלו: “מה שמורגל שאין אומרים קדיש אחר המאבד עצמו לדעת, לא ידעתי טעם הגון, וכי מפני שלא עשה מעשה עמיו לא נצילהו מרדת שחת, ואם ירד לא נעלהו, ומי לנו אינו עושה מעשה עמיו כאבשלום, ודוד המלך עליו השלום אמר שבע פעמים בני כדי להעלותו מז’ מדורי גיהנם. וכן אלישע (= המכונה “אחר”) לא עשה מעשה עמיו ור’ מאיר העלה עשן מקברו כדי להצילו מדינה של גהינום" . ולכן אפשר לומר עליה קדיש. (בנוגע לחיוב אבילות יש דיון ואכמ"ל).
לעמוד השאלה
הרב פנחס קדיש
