אדם שהתחייב לתת צדקה לזכות קרובו שהיה חולה, ולפני שהספיק לתת את הצדקה, הקרוב נפטר, האם עליו לתת את הצדקה שהתחייב?

זה לא גורע. ואם ההתעוררות שלהם להשתתף באה בעקבות התרומה שלך, הרי הזכות נזקפת גם לך, וכדברי חז"ל: "גדול המעשה [שגורם לאחרים לעשות] יותר מן העושה".

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

צדקה שונות

מותר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

צדקה מעשה שבת

אם הם במצב שזקוקים לצדקה, כן, ואדרבא, עניי עירך קודמין. כמובן שכסף הנמצא בקופות צדקה שייך רק לצדקה שעבורה יועדה הקופה ואי אפשר לתת ממנה לעזרה לאחרים, אא''כ מדובר בקופה שאין לה כל ייעוד או מטרה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

צדקה שימוש בכספי צדקה

כאשר הבדיקה היא חובה על האדם, כגון שכבר עברו שלוש וחצי שנים מהבדיקה הקודמת, אינו יכול ליטול ההוצאות ממעשר, כיון שזו חובה עליו, ואין לשלם חובו ממעשר, ומשום כך - חסיד מאנ"ש שנהג לבדוק המזוזות שלו אחת לי"ב חודש, (ובפרט בחודש אלול, ע"פ הוראות הרבי בנושא), והדבר הפך אצלו כנדר שהוא חובה עליו לקיימו לא נכון לקחת עבור כך ממעשר. גם אם לא מדובר במנהג שנהג בו כנדר וגם לא באופן שמחויב לבדוק ע"פ הלכה (פעמיים בשבע שנים), יש נידון בפוסקים האם הידור מצוה עד שליש מהסכום מותר לקחת ממעשר או שגם להוסיף על הידור מצוה עד שליש מהסכום - הוא דבר שבחובה שאין גובים אותו ממעשר. ולכן למעשה אם הבדיקה היא לשם הידור מצוה (ובאופן שאכן יש הידור בבדיקה נוספת זו בתוך הזמן ומעבר לכך שביצע בדיקות החובה שעליו) ניתן לקחת עד 2/3 מהסכום מכספי מעשר ולא יותר. וברוב הפעמים הבדיקה אינה נכללת בהידור אלא בחובה שאי אפשר לקחתה ממעשר. (ואם הבדיקה נעשית שוב בתוך זמן קצר לבדיקה הקודמת וללא שום סיבה שיש בה משום הידור מצוה א"כ אין בזה דבר מצוה כלל ושוב א"א לקחתה ממעשר.

הרב ישראל יצחק הלפרין

דיין ומו"צ בבית ההוראה כפר חב"ד וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

צדקה ומעשרות כספים בדיקת המזוזה