שאלות ותשובות

על פי נגלה שמאל ואחר כך ימין.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יש בזה גרסאות שונות, ולכן לא הקפידו.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מנהג ישראל מדורי דורות.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הדבר אסור. בדבר זה כלולים שני איסורים: 1. איסור מסחר במאכלות אסורות, ואיסור זה חל על כל דבר שמיועד לאכילה והתורה אסרה את אכילתו . 2. בנוסף, יש איסור מיוחד על גידול חזירים בכל מקום, וזה חל גם אם מגדלים אותם שלא לצורכי אכילה.

הרב ישראל יצחק הלפרין

דיין ומו"צ בבית ההוראה כפר חב"ד וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

נאמר: “החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה”. ומבאר הרמב"ן בדרשותיו, שכיוון שהתורה צוותה לקרוא לניסן החודש הראשון ולאייר שני, ציווי זה חל גם כיום, אלא שבנוסף משתמשים אף בשמות החודשים עמם עלו ישראל מבבל, על שם הגאולה מבבל "לזכור ששם עמדנו ומשם הוציאנו ה’“. אלא שכתבו הפוסקים שדבריו של הרמב"ן לא הובאו כהלכה למעשה אלא בדרשותיו, והראיה שחז"ל לא תקנו בשטרות למנות לפי חודשי התורה. מה גם ששמות החודשים עמם עלו בני ישראל מבבל נקבעו ע"י כנסת הגדולה ברוח הקודש ועל כן אין לזלזל בהן, ואף בברכת החודש מברכים את החודש בשמות החודשים שעלו מבבל.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

הרבי התבטא בשלילה על עניינים כאלו ובלשונו "כלך מעניני קבלה מעשית ואביזרייהו, וכמפורסם האזהרה שבזה בכמה ספרים הקדושים".

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר, אך יש לשים מערכת סינון לאינטרנט.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אם הגיע אלינו, ואין סיבה מיוחדת לנהוג אחרת, אז משתדלים לנהוג כך.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרמ"א כותב כי יש חרם קדמונים שאין לצרף אדם שהיכה את חברו למניין עשרה, אך כאשר המכה מתחרט ומבקש שיתירו לו (ובמידת הצורך מוכן לקבל מה שיפסקו לו בית דין) מספיק שלושה אנשים רגילים כמו בהתרת נדרים.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא, אבל יש איזה תועלת שיזכרו את היארצייט.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר להשתמש במור כדי להפיץ ריח בבית. (האיסור הוא להכין תערובת של סמים כבקטורת, אבל ניתן להשתמש בכל אחד מהסממנים בנפרד).

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

במקום שזקוקים לכך, בוודאי. לזכות יהודים בתפילה כראוי.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מי שמיקל יש לו בשופי על מי לסמוך כי לא כל דברי רבי יהודה נלקחו למעשה לרוב עמך בית ישראל, אבל בכל זאת בדין זה ישנם הרבה שמקפידים, ואלו המקפידים נזהרים בזה ביציאה מחוץ לעיר הדורשת תפילת הדרך.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

באופן כללי, קיים באופנה "ובחוקותיהם" אבל זה מאוד תלוי בסוג הבגד. וזה ייתכן גם באופנה ישראלית. כל עוד הבגדים הם צנועים על פי כללי ההלכה - אין איסור של "ובחוקותיהם". כאשר חורגים מכללי ההלכה ייתכן בבגדים מסויימים גם איסור של "ובחוקותיהם". טוב להתייעץ עם רבנית או משפיעה אם יש שאלה על בגד מסויים.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרבי הריי"צ הורה לעשות דווקא שם חברת תהילים עולמית.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ייתכן שהייתה הוראה במקום מסוים. אין הוראה כללית כזאת.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרבי מביא שחובה להצביע בבחירות למפלגה החרדית ביותר - דהיינו מפלגה שתשמור על שלושת השלמויות, שלימות התורה שלימות העם ושלימות הארץ. ומי שלא מצביע מגביר את כח אלו המנגדים לה' ולתורתו.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כשמתירים, מתירים את של רגל ימין קודם.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הכוונה לפסיעה בין רגל לרגל בצורה גדולה (מושך את הרגל קדימה מכדי הילוך רגיל)

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין ענין, אמונות תפלות.

הרב נתנאל לייב

הרב נתנאל לייב // לדף הרב

שונות

ישנו איסור לעשות מנורה בת שבעה קנים, אפילו כשהיא לא באותה צורה בדיוק כפי שהייתה בבית המקדש (ראה יו"ד סי קמא סעי ח ובמה שדן בזה הפ"ת ס"ק יד). באם לא עבר על איסור עשיה, כגון, במקרה שגוי עשה אותה, נחלקו הפוסקים האם יש איסור להשהותה בביתו. דעת הגר"א (יו"ד שם ס"ק כא) - שאסור להשהותם (וכ"נ בדברי הברכ"י שמחמיר בזה). לעומתו דעת התפארת למשה שם שמותר להשהותם והביאו לדינא הפתחי תשובה (ס"ק יד) וראה ב׳מקור מים חיים׳ שאחר שהביא את כל שיטות הראשונים בסוגיא הוכיח שלדינא אין להחמיר בזה. ולכן המקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

באופן כללי הרבי מה"מ נוקט כפי שכותבים גדולי החכמים, מהש"ס, הראשונים והאחרונים וכו' ש"תמים תהי' עם ה' אלוקיך" ולא לחשוש.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ראוי לצאת באור יום כמובא בגמרא בתחילת מסכת פסחים, אך אם צריך לצאת דווקא בערב ואין זה מקום סכנה, אפשר לצאת, ויאמרו תפילת הדרך אם צריך.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בשאלה זו של עריכת רשימה ממוספרת, אם יש בה משום האיסור למנות את עם ישראל, דן באריכות גדולה הר"א וולדיבררג בספרו ציץ אליעזר, ומביא שם שאם עורכים טבלה ממוספרת ואחר כך ממלאים בה את השמות, אין איסור. כי האיסור הוא כשסופרים את הגופים של הנספרים כשהם עומדים מול הסופר אותם. ומביא עוד היתרים כאשר זה לצורך מצווה וכדומה שמותר לספור ע"י דבר אחר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אכן יש בזה דיון להלכה. למעשה, זה מאוד תלוי באיזה טוען רבני מדובר. יש טוענים רבניים שלצערינו עובדים כעורכי דין מסויימים, המגדילים את המריבה בין הצדדים ולא נמנעים מלשקר או ללמד ללקוח לשקר כדי לזכות בדיון. ויש טוענים רבניים שרק מפרטים לדיינים את מה שהלקוח רוצה או עשה, ומוסיפים את הפן ההלכתי כדי להגיע לאמת.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יצוין כי ישנה עדיפות להשתמש בתאריכים עבריים בלבד. אלא שכתבו הפוסקים, שכיוון שבשימוש בתאריכים לועזיים, לא עוברים משום האיסורים: “ושם אלקים אחרים לא תזכירו”, וכן- "ובחוקותיהם לא תלכו"; לכן הותר הדבר בעת הצורך ויציין "למניינם". כשיש צורך להשתמש בתאריכים לועזיים, נחלקו הפוסקים כיצד יעשה: יש סוברים שעדיף לכתוב את המספר, ולא להזכיר את שמות החודשים הלועזיים שמקורם בעבודת אלילים. לעומתם יש שהעדיפו להשתמש בשמות החודשים הלועזיים, ולא לכתוב את מספרם, שכן מבחינת התורה מניין החודשים הוא לחודש יציאת-מצריים, ניסן.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

לא נהוג.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרמ"א מביא מחלוקת האם מותר לעשות כך ומסיים 'ההולך בתום ובוטח בה' חסד יסובבנו'.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר, כיום נוהגים להקל בזה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אמרו חכמים: "החובל בעצמו, אע"פ שאינו רשאי, פטור". וביארו בגמרא שהדבר שנוי במחלוקת-תנאים, ולהלכה הכריעו רוב הראשונים שהדבר אסור, ולכמה ראשונים איסור חבלה בעצמו הוא מן התורה. ויש שהוכיחו שמותר לאדם לחבול בעצמו כפי שמסופר בגמרא שכשרב חסדא הלך בין הקוצים הרים את בגדיו שלא יקרעו, אף-על-פי שבכך היה נשרט גופו, ונימק זאת בעובדה שגופו יכול להתרפאות, אך בגדיו לא יחזרו לעצמם ויבוא לידי איסור "בל תשחית". אולם יש שהבהירו את דבריו שרק חבלה שיש בה צורך מותרת כפי שלימד רב חסדא, אך חבלה סתם ודאי אסורה, משום שאסור לאדם לחבול בעצמו. דנו הפוסקים בהגדרת חבלה שהיא לצורך המותרת. חבלה לצורך רפואי הכרחי כגון בניתוח ודאי מותרת, כדברי חז"ל על הפסוק "ורפא ירפא" שנתנה רשות לרופא לרפאות. אלא שהפוסקים האחרונים דנו בשאלה האם ניתוחים קוסמטיים להסרת מומים נכללים בהיתר זה. יש שכתבו שחבלה האסורה היא רק כשהיא דרך בזיון, אך לצורך נוי מותר כשאין סכנת-נפשות בדבר. אלא שבניתוח ללא צורך אמיתי כגון גברים שרוצים לשפר את המראה, יש לזכור שקיים איסור לחבול בעצמו ללא צורך, ובפרט שיתכנו שאלות של איסור "לא-ילבש" האוסר על גבר להידמות לאשה, ולכן יש להיוועץ ברב לפני כל טיפול לגופו.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

בגוי אין איסור ומותר לשרוף את גופתו.

הרב שרגא נתן דהן

דיין ומו"צ בבית שמש וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הגר״ח נאה כותב בספרו שיעורי תורה שאצבע הוי 2 סנטימטר.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

פרשת וזאת הברכה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יסיח דעתו, זה לאו דווקא סימן שלילי.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

סידור, חומש תהלים ותניא, ובנוסף לחם ומלח.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בעיקרון המצווה קיימת גם כיום, אלא שכיום בדרך כלל העניים לא מצויים בשדה לקחת את השכחה, ולכן אין עניין להשאיר שם.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

נפסק בשו"ע (יו"ד סי קנא ס"ב) - "מותר לפרנס ענייהם ולבקר חוליהם ולקבור מתיהם ולהספידן ולנחם אבליהם משום דרכי שלום", ומדברי הרמב"ם (הל' מלכים פ"י הי"ב) מובן שטעם הדין הוא ענין כללי שהנהגה של יהודי גם ביחס לגוי צריכה להיות באופן של ׳דרכי שלום׳, ד"הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". וראה בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סי פג) שביאר שאף שהתורה אסרה לתת ׳חן׳ לגוי, היינו לשבחו סתם, אך לעורר את מדת הרחמים ולרחם עליהם אין בזה כל איסור, ואדרבה ׳ורחמיו על כל מעשיו׳, ועיי"ש גם בסי קפו שהאריך בדברים נעימים בזה שרצון הקב"ה שנדבק במדותיו ונרחם על כל הנבראים.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר גם למבוגר, אין בזה חשש כלל.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בהתחלה יש להשאיר חור של טפח וחצי, ואחר כך בסיום העבודה ניתן לכסות את החור בקצוות.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אף שנאמר במשנה 'וכל מי שאינו לא חיגר, ולא סומא, ולא פיסח, ועושה עצמו כאחד מהם אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם', ראה במפרשי המשנה שהאיסור הוא למי שעושה את עצמו נכה כדי שיעזרו לו בצדקה וכדומה, אך אם עושה זאת רק כהצגה מותר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר לשבת.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הדין של הקדמת שמאל שייך גם בסקוטש ורוכסן כי גם זה בכלל קשירה.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הגר״ח נאה כותב בספרו שיעורי תורה שאגודל הוי 2 סנטימטר ואצבע 15 מ"מ.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בשמחת תורה תשכ"ד הרבי מלך המשיח סיפר את סיפור פגישתו של אדמו"ר הזקן עם הגאון ר' יוסף כלבו (חבר ותלמיד מובהק של הגר"א), והדו-שיח התורני שהתקיים אז. היה זה בחורף תקכ"ט, והרבי הזכיר "כיון שבחוץ שרר כפור, ניגש [אדמו"ר הזקן] סמוך לתנור כדי להתחמם, בהחזיקו את ידו לצדדין, שכן, על-פי קבלה, אין להחזיק את הידיים מלאחוריו".

הרב זלמן ברנשטיין

הרב זלמן ברנשטיין // לדף הרב

שונות

ראוי ונכון לשמוח ולהודות לה', כפי שאנו מודים על מפלת המן, פרעה, אנטיוכוס ועוד. הפסוק "בנפול אויבך" אינו מתייחס לאויבי עם ישראל כולו.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יש בזה בעיה גדולה ולכן יש להימנע אף במקום הפסד, באם יש סיבות מיוחדות תפנה לרבני מקומך שיכריעו.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות