שאלות ותשובות

בהחלט, הרבי כותב גם לגבי בחירות עירוניות שיש להצביע לחרדים לדבר ה'.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בעיקרון המצווה קיימת גם כיום, אלא שכיום בדרך כלל העניים לא מצויים בשדה לקחת את השכחה, ולכן אין עניין להשאיר שם.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כן, הכל הולך אחר שעת המעשה.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

באופן כללי, קיים באופנה "ובחוקותיהם" אבל זה מאוד תלוי בסוג הבגד. וזה ייתכן גם באופנה ישראלית. כל עוד הבגדים הם צנועים על פי כללי ההלכה - אין איסור של "ובחוקותיהם". כאשר חורגים מכללי ההלכה ייתכן בבגדים מסויימים גם איסור של "ובחוקותיהם". טוב להתייעץ עם רבנית או משפיעה אם יש שאלה על בגד מסויים.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ראוי לצאת באור יום כמובא בגמרא בתחילת מסכת פסחים, אך אם צריך לצאת דווקא בערב ואין זה מקום סכנה, אפשר לצאת, ויאמרו תפילת הדרך אם צריך.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כיון שחז"ל אמרו שמיום שחרב בית המקדש שלחנו של אדם מכפר לו, ומחמת כן נפסקו כו"כ הלכות הנוגעות לכבוד השלחן כגון שלא להרוג כינה על השלחן (ע"פ רבינו יונה), וכן זהו הטעם למה שמקפידים שיהיה מלח על השלחן (או"ח קסז) ועוד הלכות. וזהו הטעם למנהג ישראל תורה שמקפידים לא לשבת על שלחנות כפי שכתב בספר שלחן הטהור.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בדרך כלל פוסקים בכגון זה כמו הש"ך.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר להשתמש במור כדי להפיץ ריח בבית. (האיסור הוא להכין תערובת של סמים כבקטורת, אבל ניתן להשתמש בכל אחד מהסממנים בנפרד).

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יש בזה בעיה גדולה ולכן יש להימנע אף במקום הפסד, באם יש סיבות מיוחדות תפנה לרבני מקומך שיכריעו.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרמ"א כותב כי יש חרם קדמונים שאין לצרף אדם שהיכה את חברו למניין עשרה, אך כאשר המכה מתחרט ומבקש שיתירו לו (ובמידת הצורך מוכן לקבל מה שיפסקו לו בית דין) מספיק שלושה אנשים רגילים כמו בהתרת נדרים.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כיון שכולנו טמאי מתים ולא ברור מה המיקום המדויק של כל חלק מבית המקדש ולכן לא ניתן לדעת עד איפה מותר להיכנס בכלל וכ"ש כטמאי מתים. וכבר פסקו גדולי הפוסקים לא לעלות בזמן הזה.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לשיטת הרמב"ן וסיעתו שמצות ישוב הארץ נוהגת בזמן הזה, כלול בה גם לנטוע ולזרוע בא"י, ולכן ר' ינאי נטע 400 כרמים בארץ ישראל.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא נהוג.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הגר״ח נאה כותב בספרו שיעורי תורה שאגודל הוי 2 סנטימטר ואצבע 15 מ"מ.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר גם למבוגר, אין בזה חשש כלל.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הגר״ח נאה כותב בספרו שיעורי תורה שאצבע הוי 2 סנטימטר.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מן הדין אין איסור, ישנם הנזהרים בכך, אך הרבה מקילים בזה.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אמרו חז"ל 'ששלחנו של אדם מכפר עליו' (ברכות נה:), ומכאן למדנו הפוסקים כי יש לנהוג בשלחן כבוד כבמזבח ולכן אין לשבת עליו.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הכוונה לפסיעה בין רגל לרגל בצורה גדולה (מושך את הרגל קדימה מכדי הילוך רגיל)

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אם הגיע אלינו, ואין סיבה מיוחדת לנהוג אחרת, אז משתדלים לנהוג כך.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין חובה, יש הנוהגים שהראש יהיה לכוון הדלת שלא ידמה למת, סוג של העין הרע, ומאן דלא חייש לית ליה למייחש.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בהתוועדות של יד כסלו תשל"ט, הרבי הורה לנגן ד' בבות.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא נהוג.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אדמה"ז כתב בסידורו סדר הטבת חלום, וכן נהוג. אלא שיש לברר עם רב מוסמך, מה נחשב חלום רע שנדרש עבורו הטבת חלום .

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין בעיה.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בספר נוהג בחכמה לא' מחכמי מרוקו יצא חוצץ נגד מנהג זה וכתב שהוא מדברי ההזיות שנהגו בהם.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

צריך לנהוג כהוראות רבותינו נשיאינו, וכשיטת אדמו"ר הזקן שבחלק מהדברים פסק כהרמ"א ובחלק פסק כהמחבר (למשל באמירת הלל בליל פסח).

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

נפסק בשו"ע (יו"ד סי קנא ס"ב) - "מותר לפרנס ענייהם ולבקר חוליהם ולקבור מתיהם ולהספידן ולנחם אבליהם משום דרכי שלום", ומדברי הרמב"ם (הל' מלכים פ"י הי"ב) מובן שטעם הדין הוא ענין כללי שהנהגה של יהודי גם ביחס לגוי צריכה להיות באופן של ׳דרכי שלום׳, ד"הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". וראה בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סי פג) שביאר שאף שהתורה אסרה לתת ׳חן׳ לגוי, היינו לשבחו סתם, אך לעורר את מדת הרחמים ולרחם עליהם אין בזה כל איסור, ואדרבה ׳ורחמיו על כל מעשיו׳, ועיי"ש גם בסי קפו שהאריך בדברים נעימים בזה שרצון הקב"ה שנדבק במדותיו ונרחם על כל הנבראים.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בהתחלה יש להשאיר חור של טפח וחצי, ואחר כך בסיום העבודה ניתן לכסות את החור בקצוות.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

המגן אברהם מביא את ההלכה שאין למנות את ישראל אף אם על ידי המנין רוצה לדעת מי יצא בגורל ואפילו לדבר מצווה, וכתבו הפוסקים (חסד לאלפים ויפה ללב ועוד) שאין חילוק אם מונה את האנשים במספרים או באותיות או בלשון לע”ז, ובחתם סופר חידש שאפילו לכתוב את מספר האנשים על גבי הכתב לפי מספר גם אסור, אלא אם כן רושם שמשפחה פלונית מקבלת סכום מסוים כי מונה כך וכך נפשות וכדומה, ויש אוסרים למנות את ישראל אף במחשבה. אך ניתן למנות באמירת לא אחד לא שנים וכן הלאה, ונהוג למנות על ידי אמירת פסוק ‘הושיעה את עמך’ שמניינו הוא עשר מילים, כיון שאין זה משמעות של מספר, וכפי שכתב הקיצור שולחן ערוך.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אמרו חכמים: "החובל בעצמו, אע"פ שאינו רשאי, פטור". וביארו בגמרא שהדבר שנוי במחלוקת-תנאים, ולהלכה הכריעו רוב הראשונים שהדבר אסור, ולכמה ראשונים איסור חבלה בעצמו הוא מן התורה. ויש שהוכיחו שמותר לאדם לחבול בעצמו כפי שמסופר בגמרא שכשרב חסדא הלך בין הקוצים הרים את בגדיו שלא יקרעו, אף-על-פי שבכך היה נשרט גופו, ונימק זאת בעובדה שגופו יכול להתרפאות, אך בגדיו לא יחזרו לעצמם ויבוא לידי איסור "בל תשחית". אולם יש שהבהירו את דבריו שרק חבלה שיש בה צורך מותרת כפי שלימד רב חסדא, אך חבלה סתם ודאי אסורה, משום שאסור לאדם לחבול בעצמו. דנו הפוסקים בהגדרת חבלה שהיא לצורך המותרת. חבלה לצורך רפואי הכרחי כגון בניתוח ודאי מותרת, כדברי חז"ל על הפסוק "ורפא ירפא" שנתנה רשות לרופא לרפאות. אלא שהפוסקים האחרונים דנו בשאלה האם ניתוחים קוסמטיים להסרת מומים נכללים בהיתר זה. יש שכתבו שחבלה האסורה היא רק כשהיא דרך בזיון, אך לצורך נוי מותר כשאין סכנת-נפשות בדבר. אלא שבניתוח ללא צורך אמיתי כגון גברים שרוצים לשפר את המראה, יש לזכור שקיים איסור לחבול בעצמו ללא צורך, ובפרט שיתכנו שאלות של איסור "לא-ילבש" האוסר על גבר להידמות לאשה, ולכן יש להיוועץ ברב לפני כל טיפול לגופו.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

הרמ"א מביא מחלוקת האם מותר לעשות כך ומסיים 'ההולך בתום ובוטח בה' חסד יסובבנו'.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

רק אם הקוסם מסביר לנוכחים שהכל זריזות ידיים ואין זה קסם או כישוף אמיתי אפשר.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יצוין כי ישנה עדיפות להשתמש בתאריכים עבריים בלבד. אלא שכתבו הפוסקים, שכיוון שבשימוש בתאריכים לועזיים, לא עוברים משום האיסורים: “ושם אלקים אחרים לא תזכירו”, וכן- "ובחוקותיהם לא תלכו"; לכן הותר הדבר בעת הצורך ויציין "למניינם". כשיש צורך להשתמש בתאריכים לועזיים, נחלקו הפוסקים כיצד יעשה: יש סוברים שעדיף לכתוב את המספר, ולא להזכיר את שמות החודשים הלועזיים שמקורם בעבודת אלילים. לעומתם יש שהעדיפו להשתמש בשמות החודשים הלועזיים, ולא לכתוב את מספרם, שכן מבחינת התורה מניין החודשים הוא לחודש יציאת-מצריים, ניסן.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

בשאלה זו של עריכת רשימה ממוספרת, אם יש בה משום האיסור למנות את עם ישראל, דן באריכות גדולה הר"א וולדיבררג בספרו ציץ אליעזר, ומביא שם שאם עורכים טבלה ממוספרת ואחר כך ממלאים בה את השמות, אין איסור. כי האיסור הוא כשסופרים את הגופים של הנספרים כשהם עומדים מול הסופר אותם. ומביא עוד היתרים כאשר זה לצורך מצווה וכדומה שמותר לספור ע"י דבר אחר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרבי מביא שחובה להצביע בבחירות למפלגה החרדית ביותר - דהיינו מפלגה שתשמור על שלושת השלמויות, שלימות התורה שלימות העם ושלימות הארץ. ומי שלא מצביע מגביר את כח אלו המנגדים לה' ולתורתו.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אכן יש בזה דיון להלכה. למעשה, זה מאוד תלוי באיזה טוען רבני מדובר. יש טוענים רבניים שלצערינו עובדים כעורכי דין מסויימים, המגדילים את המריבה בין הצדדים ולא נמנעים מלשקר או ללמד ללקוח לשקר כדי לזכות בדיון. ויש טוענים רבניים שרק מפרטים לדיינים את מה שהלקוח רוצה או עשה, ומוסיפים את הפן ההלכתי כדי להגיע לאמת.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא מתאים ולא מכובד.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

נאמר: “החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה”. ומבאר הרמב"ן בדרשותיו, שכיוון שהתורה צוותה לקרוא לניסן החודש הראשון ולאייר שני, ציווי זה חל גם כיום, אלא שבנוסף משתמשים אף בשמות החודשים עמם עלו ישראל מבבל, על שם הגאולה מבבל "לזכור ששם עמדנו ומשם הוציאנו ה’“. אלא שכתבו הפוסקים שדבריו של הרמב"ן לא הובאו כהלכה למעשה אלא בדרשותיו, והראיה שחז"ל לא תקנו בשטרות למנות לפי חודשי התורה. מה גם ששמות החודשים עמם עלו בני ישראל מבבל נקבעו ע"י כנסת הגדולה ברוח הקודש ועל כן אין לזלזל בהן, ואף בברכת החודש מברכים את החודש בשמות החודשים שעלו מבבל.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

פרשת וזאת הברכה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ראינו אצל כ"ק אד"ש שהגארטל מגיע עד לסוף הסירטוק.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין בעיה. רק בשבת מובא החשש בנוגע לזה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אכן גם כיום יש להשאיר מתנות עניים בגינה פרטית, כיון שיכולים לקרוא לעניים שיקחו את מתנותיהם, אלא אם כן מדובר מחוץ למקום ישוב או שהכמות ממש מועטת שהטרחה לעניים יתרה מן הרווח שאז אין צורך להשאיר.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מנהג הרבי במכתבים לכתוב ב"ה וכן אנו נוהגים.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בנוגע לבריאות השיניים ישנם מספר עניינים מרבותינו נשיאנו ומהם: א. "ע"י אכילת המצה יתרפא ויהיו לו שיניים בריאות...". ב. בשעת קידוש לבנה, כשאדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה אומר 'כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה' שם את ידו הקדושה על השיניים ואמר: 'ולא יהיה לי כאב שיניים לעולם', ושם אז את ידו על השיניים. ג. בדיקת הציצית (ולספור אחד, שניים, שלוש וכו') היא סגולה לשיניים. ד. לכוון בשעת ברכת הציצית בראשי התיבות "להתעטף בציצית" שהם ל"ב חוטי הציצית והם סוד ל"ב נתיבות חכמה.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

שונות

מותר לשבת.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות