לכל השו"ת
אכן חובה מצד סעודת שבת, ניתן למצוא לחמים (משיבולת שועל) ללא גלוטן בשביל הילדה, באם לא מוצאים או שלא יכולה לאכול אותם יכולה לאכול סעודת שבת ללא לחם.
מקור:
הרב משה קורנווייץ
פעולות שאלה ותשובה
יש מהפוסקים שדימו זאת לאמור במסכת פאה 'בדלית ובדקל אינו כן אפילו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אמר לחלק לזה שומעין שאמר כהלכה' ולכן זה תלוי בנוהג הרגיל באותה עונה ובחורף שומעים לזה שקר לו ובקיץ לזה שחם לו. ויש אומרים שהולכים אחר הרוב כמבואר בשולחן ערוך 'כל צרכי ציבור שאינן יכולין להשוות עצמן יש להושיב כל בעלי בתים הנותנים מס ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמים וילכו אחר הרוב ואם המיעוט ימאנו הרוב יכולין לכוף אותן'. ויש אומרים שכיוון שהכל חולים אצל צינה יש להקשיב למי שמצטנן מהקור. ולמעשה יש לדון במידת צדק ויושר בכל מקום לפי עניינו, והטוב ביותר הוא להגיע להסכמה, מתוך התחשבות הדדית ובאופן של לפנים משורת הדין. .
לעמוד השאלהצום גדליה הוא חובה מדברי סופרים כשאר התעניות, מלבד יום כיפור שהוא מן התורה וט' באב שהוא מדברי 'קבלה'. יש אכן צדדים להקל יותר בצום גדלי' מב' טעמים א. י''א שהוא 'נדחה'. ב.כדי שלא יקשה לצום ביוה''כ. למעשה אדם בריא יש לו לצום עד שירגיש ממש חולשה חריגה, אדם שאיננו בריא בד''כ איננו צריך לצום.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
חולה המאושפז בבית הרפואה חייב לבדוק (בעצמו, ואם מתקשה ימנה שליח שיבדוק שליח שיבדוק) את החמץ במגירות שליד מיטתו ועל גבי מטתו ומתחתיה, בכיסי בגדיו ובמזוודות שלו, ובשאר מקומות השייכים לו שעלול להיות שם חמץ, אך לא יברך על בדיקה זו. ואם יש לו חדר פרטי בבית הרפואה, וכן אשה בבית החלמה או כמה יולדות השוהות בחדר אחד, חייבים לבדוק בכל החדר, ללא ברכה. הבדיקה צריכה להיות גם היא לאור הנר, ואם אין אפשרות להדליק שם נר, יכול לבדוק לאור החשמל, ויבדקו מול האור, ומתחת המיטה יבדוק לאור פנס. ואם ניקו את מגירותיו היטב או שניקה את הכיסים, די בכך. לגבי החמץ שבביתו - ימנה שליח (אף באמצעות שיחת טלפון) שיבדוק ויבער בו החמץ (במקומות שאינם נכללים במכירת החמץ).
לעמוד השאלה
