שאלות ותשובות

מן הדין אין חיוב לשבת כשאוכלים, אך מצד דרך ארץ יש להקפיד לשבת בשעת האכילה.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

אסור לאדם לסגף את עצמו ולהימנע ממאכל מסוים לשם סיגוף, אלא באם עושה זאת לצורך עבודת ה'. דנו הפוסקים האם לאור האמור מותר לעשות דיאטה ללא מטרה בריאותית, או שזה נכלל באיסור ההסתגפות. ויש מן האחרונים שכתבו, שבמאכלים שיש תאווה לאכלם - אם ההימנעות היא לשפר את התדמית ומראה הגוף, אין זה נחשב כסיגוף הגוף אלא "החלפת תאווה בתאווה" ולכן אין בכך איסור חבלה. וכן המצער עצמו במטרה להיגמל מהרגלים של אכילה מופרזת, אין למחות בידו. אולם, אם ההימנעות היא מאכילת מאכלים בסיסיים תוך צער עצמי ברעבון לא שגרתי, כתבו האחרונים שיש בכך איסור חבלה וסיגוף בעצמו.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

סעודה

נאמר בפרשת נזיר: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש". וביאר רבי אלעזר הקפר שהתורה מתייחסת לנזיר כ"חוטא" בכך שציער עצמו מן היין. וכן כתבו הראשונים והובא הדבר אף להלכה שחייב האדם לשמור על בריאותו ואין לו רשות לאדם לסגף את עצמו ואפילו אסור לו למנוע עצמו ממאכל מסוים לשם סיגוף, אלא אם יש צורך בדבר לעבודת ה', ובפרט בדורותינו שנמנעים אף מתעניות של תשובה, ועבודת התשובה נעשית מתוך שמירה על בריאות הגוף. עם-זאת, מצווה התורה: "קדושים תהיו", ופירש הרמב"ן, שגם בהנאות העולם הזה הכשרות והמותרות לפי ההלכה יש לאדם לרסן את עצמו שלא יצרוך אותם לספק תאוותיו אלא לעבודת ה'.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

סעודה

צריך קודם להוסיף יין לגביע, כדי לתקן שלא ייקרא פגום ואחר כך ניתן להחזירו לבקבוק.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

בקריאה בעיניים מותר, אך יש להיזהר לא לקרוא בפה בשעת האכילה ממש מחשש סכנה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

אנו נוהגים על פי הקבלה דווקא לטבול שלוש פעמים במלח, ולא להניח את המלח על הפרוסה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

אכילה בכלים שבורים גורמת לשכחה, ועל כן אין לאכול מהם.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

כן, אין לקנח את הצלחת לגמרי שלא ישאר בה כלום, אלא יש להשאיר מעט.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

ארוחת בוקר ('פת שחרית') הינה ארוחה חשובה מבחינה בריאותית, ומביאה הרבה רפואות, ולכן אף נאמר שמי שאינו אוכל פת שחרית אלא מאחר סעודתו (עד אמצע היום) כ'זורק אבן לחמת'.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

כיון שהשולחן דומה למזבח, והאכילה היא כקרבן ונאמר 'על כל קרבנך תקריב מלח'.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

ההלכה היא רק לגבי פרוסת המוציא שמניחים לפני האדם והוא נוטל לבד, ולאבל נותנים ביד. אבל לחלק לחם וכדומה לאכילה אין בזה בעיה.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

אכן, נוהגים שכל אחד ואחד יברך לעצמו, כשמגיעה הפרוסה לידו. (אף שמן הדין יוצאים המסובים מבעל-הבית אף בברכת "המוציא", אלא שמפני שקשה להיזהר מהפסק, וכן כיון שצריך שתהיה כוונת המברך להוציא ידי-חובה וכוונת היוצא לצאת ידי-חובה לכן נוהגים שכל אחד ואחד יברך לעצמו, כשמגיעה הפרוסה לידו).

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

איסור האכילה ברחוב, הוא כי לא מכבד את עצמו, וממילא אם זה בצורה מקובלת ומכובדת, זה בסדר.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

סעודה

כן, כך רצוי בשתי לגימות בכוס רגילה, אך כוס גדולה אפשר ביותר וכוס קטנה אפשר גם בלגימה אחת.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

אין לזה מקור בהלכה, אבל הובא ב"טעמי המנהגים" וז"ל: "ונראה דעל כן נוהגין דהפת שיש לו קצה אחד או שני קצוות, חותכין מעט מהקצוות כדי לבטל כחם [דהחיצונים], ורמז לזה, כל ערל לא יאכל בו".

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

זה לא עניין הלכתי, אלא סתם כדי שידעו שהבקבוק נגמר, אין לזה שום משמעות אחרת.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה שונות

אכן צריך קודם לברך ברכה אחרונה על מה שאכל לפני כן, אלא אם כן אוכל דברים לצורך פתיחת התיאבון לסעודה, שאז זה חלק מהסעודה ונפטר בברכת המזון.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכות

מותר, ואף יותר טוב להשאיר את הקינוח לאחר ברכת המזון כדי לברך אחר הקינוח את הברכה האחרונה המיוחדת לו ולא לפוטרו בברכת המזון, ובפרט בשבת ויום טוב שיש להרבות בהם בברכות כדי להגיע למאה ברכות.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות סעודה

זה מנהג ישראל, לזכר נס פך השמן.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה סעודה

צריך לברך שוב.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות סעודה

אם זה חלק מהארוחה, אין צורך לברך, אם זה נאכל כקינוח לאחר האוכל יש לברך.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכות

כן, אם אין לחם משנה המוציא.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת סעודה

על כל מאכל שנאכל כקינוח מברכים בנפרד, גם דברים שברכתם שהכל אדמה או העץ, (למעט פת שנילושה במי פירות, כיוון שיש אומרים שברכתה המוציא אף שלהלכה מברכים מזונות על כל פנים בתוך הסעודה לא יברך עליהם בנפרד).

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכות

ע״פ עיקר הדין מותר לאכול ולשתות אכילת ארעי עם התפילין, אמנם בפועל נהגו הרבה להחמיר לא לאכול ולשתות אפילו ארעי שהרי ממילא אנו חולצין את התפילין ולא לובשים אותם כל היום.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילין סעודה

לגבי חנוכה לשון הרמ"א הוא: "ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום דבאותן הימים היה חנוכת המזבח. ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודת מצוה".

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה סעודה

לכתחילה אין לעשות כן.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכות

אכן, יש בעיה לאכול ברחוב, וזה מראה על ביזוי האדם.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה שונות

כאשר אין פת בסעודה יש לברך על השתיה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכות

מי שיכול, יש לו לאכול בסעודת שבת לפחות מעט יותר מכביצה - 57 סמ"ק - פת, ואין הבדל בין גברים לנשים בדין זה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת סעודה

מי שהיה כבר שבע קודם שאכל, ואכל אכילה גסה, אם נהנה גרונו מאותה אכילה מברך לפניו ולאחריו, אבל אם נפשו קצה עליו, ואין גרונו נהנה מאכילתו, אינו מברך כלל לא לפניו ולא לאחריו שאכילה כזו אינה חשובה אכילה כלל.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

סעודה ברכות

יש עניין הלכתי לאכול משהו חם בשבת ביום (לאו דוקא בסעודה).

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת סעודה

האריז"ל הקפיד לאכול דווקא על שלחן של ד' רגליים, דוגמת שלחן המקדש.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת סעודה

אין צורך ליטול ידיים ולברך שוב, כיון שתפילה אינה חשובה הפסק באמצע הסעודה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה תפילה

לא נחשב כ"סעודת מצוה" במובן ההלכתי, ואין חובה לאכול בשר.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תספורת סעודה

ראוי שלא לבשל עם שום לסעודה מפסקת.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה מפסקת

מנהג חב"ד לאכול מזונות וכדומה ללא נטילת ידיים והמוציא, ויש להקפיד בזה, אך אפשר לעשות זאת לפני מנחה.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת סעודה

נהוג להניח את הלחם כיון שאין זורקים לחם משום ביזוי אוכלים, ואין נותנים ביד ממש כיון שזה נהוג בסעודת הבראה שנותנים ביד האבל ממש, אלא מניחים על השולחן והאוכל יקח מהשולחן.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ביזוי אוכלים

הטעם הפשוט הוא משום כבוד הברכה שתהא על לחם מוטעם. ועוד משום שהשולחן כמזבח והאוכל קרבן שצריך מלח. ועוד טעמים עפ"י הקבלה. ויש להטביל שלוש פעמים. אכן כשאין מלח אפשר "להטביל" בלחם עצמו או ברוטב וכדומה. צריך לחפש מלח כמו שמשתדלים בכל הידור.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה בציעת הפת

אין לזה מקור הלכתי, ואין בזה איסור, יש שכתבו שלא לעשות זאת כהנהגה נכונה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה מאכלי סכנה

על אכילת פחות מכזית לא צריך לברך, ואין חיוב לחייב את עצמו. אבל תמיד חשוב לזכור שכדי לברך "על נטילת ידיים" צריך לדעת מראש שמתכננים לאכול כביצה לחם, כשאכילת כל כזית היא בכדי אכילת פרס.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכת המזון סעודה

מצד "זה השולחן אשר לפני ה'", דהיינו, אמירת דבר תורה בשולחן כדי שלא יהיה בזבחי מתים - יצאת ידי חובה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה לימוד תורה

מותר, אך צריך ליטול ידיים בלי ברכה ויברך רק המוציא, ויאכל פחות מ19 גרם כי יותר מזה לכמה דעות נחשב לכזית.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים סעודה

אין הבדל, בדרך כלל עושים בערב כי טכנית יותר נח לאנשים להגיע.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבע ברכות סעודה

יש בזה מחלוקת, למעשה נפסק שנוטל ללא ברכה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים סעודה

אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך: "נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון".

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה ברכת המזון

אין בעיה בטחינה, דברים חריפים מותר, המנהג שלא לאכול דברים מרים וחמוצים (ויש מחמירים גם בדברים חריפים שנרגש חריפותם).

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ראש השנה סעודה

מותר לאכול מאכל חריף בראש השנה. נמנעים רק ממאכל חמוץ (ויש מחמירים גם בדברים חריפים שנרגש חריפותם).

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ראש השנה סעודה

בחב"ד מקפידים לאכול תפוח בדבש ולומר עליו יהי רצון. אוכלים גם ראש של איל או דג, רימון ודגים אך בלי לומר יהי רצון. בשלחן ערוך אדמו"ר הזקן מוזכר גם תמרים, כרתי, סילקא, קרא ורוביא, אך לא מקפידים על כך בחב"ד וככל הידוע גם הרבי לא הקפיד על זה, ואיש איש לפי מנהגו.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ראש השנה סעודה

כשם שאסור לדבר בין הברכה לעשיית המצווה כך אסור לדבר בין הברכה לאכילה, משום שהדיבור נחשב ל"הפסק", ואם טעה ודיבר, חייב לחזור ולברך. אלא שאמרו בגמרא שאם דיבר בצרכי הסעודה, כגון שאמר "הביאו מלח", אינו צריך לחזור ולברך, משום שאינו נחשב ל"הפסק". כמו"כ אסור ללכת ממקום למקום בין הברכה לאכילה, שגם ההליכה נחשבת ל"הפסק". אם ההליכה היא לצורך האכילה, כגון, שנאלץ לאכול במקום שאסור לברך בו, רשאי לעשות זאת בתנאי ששני המקומות הינם בבית אחד. ודנו הפוסקים עד מתי אין להפסיק בין הברכה לאכילה, יש שסברו עד שיאכל כזית, אולם ממשמעות אדמוה"ז עולה שאין להפסיק עד שיבלע, גם אם אכל פחות מכזית.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

סעודה ברכה ראשונה

כותב אדמו"ר הזקן: "מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקה אפילו בשמן ודבש וחלב מפני שהם מעבירין את הזוהמא, חוץ מיין שאין נוטלין בו מפני חשיבותו". ולכן אפשר גם ע"י קפה, אך רק באם הוא לא חם מאוד.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה מים אחרונים