אני תוקע בשופר בראש השנה, אני שמאלי. ורגיל לתקוע בצד שמאל, בצד ימין כמעט ולא מצליח לתקוע. האם זה חשוב לנסות להתרגל לתקוע בצד ימין?

אכתוב כאן את עיקרי העניינים, ליתר הרחבה ראה בספר הלכה למעשה תשרי (מהדורת תש"פ, סוף פ"ז): א. זמן מצות שופר: מצות תקיעת שופר הינה בכל היום עד צאת הכוכבים. אמנם משעת השקיעה ואילך שהוא ספק לילה, יתקע בלא ברכה. ב. הברכה: כאשר התוקע כבר יצא ידי חובתו, לכתחילה יברך האדם היוצא בתקיעה זו ידי חובתו. באם ישנם כמה אנשים – אחד יברך בקול ויוציא את כולם ידי חובה. במקרה שאין השומע יודע לברך – יאמר אתו את הברכה מילה במילה. אך באם אין השומע יכול לומר את הברכה בעצמו ואינו מצליח לחזור על הברכה כראוי אחרי התוקע, יכול התוקע לברך, גם אם התוקע יצא כבר ידי חובתו. והשומע יענה 'אמן'. ג. נשים: נשים יכולות לברך כאשר הן שומעות תקיעת שופר. אך התוקע אינו יכול לברך עבורן באם יצא כבר ידי חובתו – אלא הן יברכו לעצמן. באם אינן מעוניינות לברך, יתקע עבורן ללא ברכה. ד. מספר התקיעות והלכותיהן: חיוב השמיעה הוא 30 קולות (תשר"ת שלוש פעמים, תש"ת שלוש פעמים ותר"ת שלוש פעמים). בתקיעת 'תשר"ת', צריך שהשברים והתרועה יהיו בנשימה אחת, כמו ב'תקיעות מיושב'. בעת 'מבצע שופר' יש לשים לב, אשר גם כאשר השומעים ממהרים – התקיעות נעשות כהלכה. ובעיקר יש להשגיח, אשר: א) אורך התקיעות הוא כפי ההלכה. ב) יש הפסק של נשימה בין כל תקיעה ותקיעה. כשאי אפשר כלל לתקוע 30 קולות, יתקע 10 קולות (תשר"ת תש"ת תר"ת) ללא ברכה.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

מבצע שופר תקיעת שופר ראש השנה

יש עניין שלא לתקוע בלילה, ובכל אופן זה לא יעזור להיום, כי הלילה שייך למחר. להבא תקפיד לשמוע ותזכה בזה גם יהודים נוספים. במקרה שעוד לא הגיע הלילה, ניתן להשלים גם אחרי תפילת מנחה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אלול תקיעת שופר

אין בעיה, רק שלא תהיה בקצה השופר במקום שהתוקע מכניס את פיו.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תקיעת שופר

אקדים בקצרה: מעיקר הדין אסור שתהיה חציצה בין פיו של התוקע לשופר, לכן כל צבע שיש בו ממשות מהווה חציצה, וכן צבע ממשי מהווה תוספת על גוף השופר ויש חשש שגורם לשינוי קול התקיעה הבוקע מן השופר. שופר שיש לו הכשר טוב, וודאי שפיקחו על כך שלא קיימת בעיה זו. ההברקה של השופרות המצויים אינה נעשית ע"י צבע, אלא באמצעות מברשות שיוף והברקה מיוחדות, כך שהשופר מבריק מעצו ואינו נחשב לחציצה. אמנם אם צבעו את השופר בלקה אסור לתקוע בו, הן מחמת החציצה הנ"ל והן מחשש שמא תוספת הצבע שעל השופר גורמת לשינוי קול התקיעה.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תקיעת שופר כשרות