האם על פי הלכה אדם מחוייב לומר שלום לחברו או לשאול בשלומו?
במסכת אבות נאמר 'הוי מקדים בשלום כל אדם', ובגמרא מסכת ברכות משמע שהחיוב להקדים הוא רק לחברו שרגיל ליתן לו שלום, אבל במהרש"א משמע שזו חובה לכל אדם ופטור ממנה רק אם יש חשש שמי שפנה אליו לא יענה שאז מכשילו - דאם לא משיבו נקרא גזלן. וכן בספר חרדים מגורי האר"י כתב שזו מצוה מדברי קבלה. אכן חז"ל מאוד שקדו לחזק עניין זה של רדיפת ושאילת שלום ואף התירו לשאול את חברו בשם השם כמבואר במסכת ברכות ויש ראשונים שאף החשיבו זאת לחובה, אמנם מהר"י אסאד ביאר שיש שנמנעו מלשאול בשלומו שלא יצטרך להזכיר שם שמיים על האדם. אכן למעשה טוב ורצוי לשאול בשלום חברו, וגם מקיים בזה מצות אהבת ישראל אך לא נהגו להזכיר דוקא את המילה שלום או להזכיר את השם בשאלה.
מקור:
- מסכת אבות פ"ד משנה ט"ו, ברכות דף ו' ע"ב (וכן פירש רבי אברהם אזולאי וראה גם ברמבם הלכות דעות), מהרש"א ברכות דף ו' ותענית דף כ"ג, ברכות דף נ"ד, דרכי משה יו"ד סי' שפ"ה

הרב חיים קיז'נר