שאלות ותשובות

מן הדין אין איסור במחשבה בלבד, אמנם על פי חסידות יש להיזהר מכך מאד, וכמו שכותב אדמו"ר הזקן "ואיש את רעת רעהו על תחשבו בלבבכם... ואם תעלה יהדפנה.. וכמו מחשבת עבודה זרה ממש".

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו

במסכת אבות נאמר 'הוי מקדים בשלום כל אדם', ובגמרא מסכת ברכות משמע שהחיוב להקדים הוא רק לחברו שרגיל ליתן לו שלום, אבל במהרש"א משמע שזו חובה לכל אדם ופטור ממנה רק אם יש חשש שמי שפנה אליו לא יענה שאז מכשילו - דאם לא משיבו נקרא גזלן. וכן בספר חרדים מגורי האר"י כתב שזו מצוה מדברי קבלה. אכן חז"ל מאוד שקדו לחזק עניין זה של רדיפת ושאילת שלום ואף התירו לשאול את חברו בשם השם כמבואר במסכת ברכות ויש ראשונים שאף החשיבו זאת לחובה, אמנם מהר"י אסאד ביאר שיש שנמנעו מלשאול בשלומו שלא יצטרך להזכיר שם שמיים על האדם. אכן למעשה טוב ורצוי לשאול בשלום חברו, וגם מקיים בזה מצות אהבת ישראל אך לא נהגו להזכיר דוקא את המילה שלום או להזכיר את השם בשאלה.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו

הגמרא כותבת שכאשר רבי יוחנן היה מגיע לפסוק: "כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט על כל נעלם" היה בוכה, ואומר: "עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו?", ומבאר רש"י שכוונת הפסוק: שאף דברים הנעלמים ממחשבתו של אדם והוא עושה אותם בשוגג, יביא האלוקים במשפט. שואלת הגמרא: "מאי על כל נעלם? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס". היינו שהרואה את חברו עושה מעשה זה, נגעל מכך, ולכן העושה מעשה זה עלול להישפט על כך בבית דין של מעלה. ולכן אין לירוק ברחוב ואדם הצריך לירוק יעשה זאת בצד לא ליד אנשים, ויקנח את הרוק בנעלו וכדומה.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

בין אדם לחבירו

נאמר: "וידבר ה' .. לאמר" ודרשו חכמים שהאומר דבר לחברו, גם שלא בסוד, אסור לספרו לאחרים עד שיורה לו בפירוש. יש שלמדו שהאיסור הוא מצד דרך-ארץ שלא לספר ללא הוראה מפורשת 'לאמור'. ויש שלמדו זאת מכך שכתוב "לאמור" שמשמעותו הוא 'לא-אמור' כלומר שאסור לו לספרו לאחרים. כי ע"י הפרסום עלול להינזק, ולכן אסור לאומרו לאחרים, עד שיורה לו. לגבי כתיבת והקלטת הדברים, כתבו הפוסקים שמצד דרך-ארץ יש מקום להקל כי אינו "אומר". אך מצד חשש היזק, גם בכתיבה והקלטה יש להיזהר. וראוי ליטול רשות מחברו לפרסמם ובפרט בדברים שנאמרו ביחידות. ודברים שנאמרו בציבור לפרסום, לכו"ע אין איסור להפיצם אא"כ האומר אסר זאת.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

בין אדם לחבירו

ראוי שלא לבטל.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו

תנסו לברר מדוע אינו מוכן לסלוח. אם יש סיבה לכך, כגון שטוען שאתם חייבים לא משהו וכדומה, תשתדלו לפצות אותו. אם אין סיבה וביקשתם פעם פעמיים ושלוש ואינו סולח, אינכם חייבים לבקש יותר.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו

ראוי לבקש ממנו סליחה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו

צריך להגיד לו, כיון שאסור לנו לשמור טינה על השני.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו

אכן, יש איסור לקלל כל אדם מישראל.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו

אין צורך, וזה לשון הרמב"ם: "מי שחטא עליו חבירו ולא רצה להוכיחו ולא לדבר לו כלום, מפני שהיה החוטא הדיוט ביותר, או שהיתה דעתו משובשת, ומחל לו בליבו ולא שטמו ולא הוכיחו, הרי זו מידת חסידות, לא הקפידה התורה אלא על המשטמה".

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו

אין לפרסם את התמונה ללא הסכמתו.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו

מצווה לומר לו, כדי למנוע ממנו צער מזה. כמובן לומר לו בנועם.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

צניעות בין אדם לחבירו

הגדרת איסור "הולך-רכיל", הוא המעביר מידע מחברו ואחר-כך הולך ואומר: "כך-וכך אמר פלוני עליך", דבר זה אסור אף-על-פי שהדברים שהשמיע לאחרים הנם אמת, ואפילו הנם דברים שאין בהם גנאי כלל, כיוון שעלול להיווצר מכך שפיכות-דמים; (כדוגמא לכך הביאו רבותינו את סיפורו של דואג שבתקופת בריחתו של דוד משאול, סיפר לשאול שאחימלך הכהן הגדול עזר לדוד, וסופו של הסיפור היה שדואג עצמו הרג שמונים וחמישה כוהנים, "ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק" (שמואל-א כב, יט)).

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

רכילות בין אדם לחבירו

אמנם בדרך כלל בקשת מחילה זה דווקא כשכבר סגרו שידוך, ולאחר מכן התחרטו, בכל אופן תמיד כדאי לבקש מחילה באם יש חשש שמישהו נפגע.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שידוכים בין אדם לחבירו

זה לשון אדמו"ר הזקן: "ואם מת מי שפשע כנגדו: מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו, ואומר בפניהם: "חטאתי לא-להי ישראל ולפלוני זה שפשעתי כנגדו", וצריך שילך לשם יחף. ואם הוא חוץ לשלש פרסאות מן קברו, אינו צריך לילך בעצמו לשם, אלא ישלח שלוחו שיבקש ממנו מחילה בעבור השולח בפני עשרה בני אדם.. ואם חרפו לאחר מיתה, אינו צריך לילך על קברו, אלא מבקש ממנו מחילה במקום שביישו".

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו בית קברות

אם זה מפריע להם, אתם צריכים להזהר שלא להפריע להם, גם במחיר ויתור על המשחק.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין אדם לחבירו דיני שכנים

הנה בשולחן ערוך נפסק כדעת רוב הראשונים "וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישן מקול התינוקות של בית רבן. והוא הדין לכל מילי דמצוה, שאינם יכולים למחות בידו". והנה ממשמעות דברי מרן השו''ע משמע שלא חילק בין המצוות, ומבואר שהבין דברי התוס' ורבינו ירוחם כפשוטם. לכן להלכה לפי מרן השו"ע הדין הוא שבכל מילי דמצוה אין יכולים לעכב, אמנם לדעת הטורי זהב שם בדעת הטור רק דברי מצוה שדרך העולם לעשותן בביתו אמרו שאין יכול השכן לעכב בידו לעשותו אבל דבר מצוה שאין דרך העולם לעשותו בביתו ניתן לשכן לעכב מלעשותו. מ''מ מצד דינא דמלכותא וכבוד הבריות וגם מצד כבוד שצריך לנהוג בין השכנים מותר לך עד 11 בלילה ובשבתות ובמועדים עד חצות לילה.

הרב יעקב חביב

דיין ומו"צ בירושלים חבר בד"ץ איחוד הרבנים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סוכות שמחת החג בין אדם לחבירו