לכל השו"ת
לימוד זוהר בגיל מוקדם יכול להביא להבנה לא נכונה בעניינים מופשטים ורוחניים. לכן, יש ללמוד את תורת החסידות, ובפרט תורת חסידות חב"ד, המבארים עניינים אלו היטב ואת ההוראה הנלמדת מהם. ואילו לימוד זוהר מקובל שלומדים רק אחרי גיל ארבעים.
מקור:
הרב מנחם כהן
פעולות שאלה ותשובה
בשולחן ערוך כתב אדה"ז שנהוג להגיד פרשת המן, מאידך אדמו"ר הזקן אינו מביא את זה בסידור. והעיר על כך הגר"ח נאה על פי המובא בשער הכוונות "הייתי נוהג לומר בכל בוקר קודם התפלה פרשת המן ועשרת הדברות וכיו"ב בפרשיות אחרות ומנעני מורי ז״ל שלא לאומרו". וכפי נוסחת אדמו"ר ז"ל בסידור עפ״י האר״י ז״ל כן הוא גם במשנת חסידים מס׳ תפלת מעשיה. ולהעיר שבמגדל עז מסופר שאדמו"ר המהר"ש שלל קיומם של מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם חנוכת הבית, באומרו: "אצלנו מקובל ש'כתוב בספרים' אומרים רק על מה שכתוב בגמרא, במדרש, בזוהר ובעץ חיים, ויותר מזה אין כזה דבר "כתוב בספרים"..."
לעמוד השאלה
הרב פנחס קדיש
מסלול לימוד פרק אחד ביום נועד למי שאינו יכול ללמוד שלושה פרקים ביום. הרבי אומר שמי שיכול ללמוד שלושה פרקים ולומד פרק אחד נחשב לביטול תורה.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
על דברי תורה נאמר: "ושננתם" ודרשו חכמים: "שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם . . אלא אמור לו מיד", ואמרו חז"ל: "כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה, דומה לאדם שזורע ואינו קוצר". ולכן יש לחזור תמיד על דברי התורה אותם למדים. ובלמוד הלכה למעשה יש להשקיע בשינון ובחזרה גם אם ריבוי החזרה גורם לו להתקדם בידיעותיו באיטיות, אלא שעליו להפיק את המרב לפחות, בהלכות מעשיות.
לעמוד השאלה
הרב אברהם הרוניין
