שאלות ותשובות

כן.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

כותב אדמו"ר הזקן, שבעל עסק שטרוד כל היום יוצא ידי חובתו בלימוד גם ביום וגם בלילה, חייבים שחלק מהלימוד יהיה ביום וחלק מהשיעורים הלילה. גם בשיעורים אלה [אם הוא לומד, ולא רק קורא] יוצא ידי חובתו, ואם יש לו זמן מיותר ולא טרוד – אז חייב ללמוד יותר.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

תלמד עמו סוגיות בחסידות העוסקות באחדות ה' שגם גויים מצוויים ללומדם.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

אתה יכול רק לשמוע כי הכלל בלימוד הוא "שומע כעונה" ובפרט למי שאינו יכול לומר בפה. אם יש באפשרותך, תאמר בלחש מילה במילה אחר הקורא. כל טוב ורפואה שלמה וקרובה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שיעורים יומיים לימוד תורה

מצד כבוד נותן התורה - לכתחילה יש ללמוד בישיבה או בעמידה. ובדיעבד כשמתקשה בכך יכול גם בשכיבה, בתנאי שיקפיד לנהוג בצניעות בנקיות ובכבוד הראוי בעת לימודו.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

חובת הרב להזהר בכבוד התלמיד ולאהבו. לבייש, הותר ברמב"ם ושו"ע רק כאשר רואה שהתלמידים מתרשלים, אם פעולה זו עוזרת ללימודם וחינוכם. נחלקו הפרשנים האם היתר הכלמה הוא בפני רבים, והאם היתר זה נותן אפשרות להכלים גם יחיד או דוקא קבוצה. בענין להכות או לאיים, להכות במידה וזה עוזר ללימוד הותר בשו"ע רק ברצועה קטנה, ולא לאיים או לתת מכה (אפילו קטנה) במקל גדול שיש באפשרותו לעשות לילד נזק וחולי. בכל אופן, אחר גערה או הכאה, חייב המלמד למצוא הזדמנות להראות לילד שאוהבו ולפייסו כמבואר בספר יוסף אומץ עפ"י דברי חז"ל יצר תינוק תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. בימינו המציאות בנוגע לעונש גופני השתנה והעונש הגופני אינו מביא תועלת, אלא מזיק. וגם הגערה וההכלמה לבשו צורה אחרת רכה יותר, כי התבררו כלא יעילות בצורתם המקורית לחינוך שבימינו, ויש לכך כמה סיבות על פי תורה.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

נאמר בגמרא "דברים שבכתב אי אתה רשאי לומר בעל פה", וכתבו המרדכי והכל בו שכל הפרשות שנהגו חובה עליהם להגיד (כמו קריאת שמע ופסוקי דזמרה וכו') מותר להגיד בעל פה, ולכן כיון שחובה להגיד כל יום ואין בזה משום דברים שבכתב וכו'. ובטור כתב עוד לחלק בין המוציא את חבירו ידי חובה שלא יכול להגיד בעל פה, ובין להגיד לעצמו שיכול להגיד בעל פה. ונפסק בשו"ע שכל דבר שרגיל ושגור בפי הכל, כגון קריאת שמע וברכת כהנים ופרשת התמיד וכיוצא בהן, מותר. ובשו"ת ציץ אליעזר דן בזה, לגבי פסוקים שאומרים בבית הספר, ו'עונשים' שהילדים צריכים להגיד בעל פה, ולכאורה זה נגד הכלל שדברים שבכתב אין לומר בעל פה, וביאר שמצד חינוך יהיה מותר ("פסוק לי פסוקך").

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

לומדים קודם את השיעור היומי כדי להתאחד עם כל עם ישראל (אם יספיק היום לגמור את כל ההשלמות וגם את השיעור של היום, יכול ללמוד לפי הסדר).

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

בחת"ת קודם משלימים כיון שצריך ללמוד לפי הסדר.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

במקום שאינו נקי אסור. אך במקום שאינו צנוע מותר עקרונית אך כמובן לא תמיד מתאים.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

אצטט מענה הרבי על שאלה זו: ״בהנוגע לס' חמדת הימים הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות וכיון שלע"ע לא מצאתיו מובא בספרי רבותינו נשיאינו הק', הרי לאידך גיסא מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם, ובפרט שכבר עוררתי על ההכרח ללמוד תורת החסידות שבה נכללה ג"כ חכמת הקבלה ודוקא על ידה נשמרים מלטעות ח"ו בחכמת האמת...".

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

אם זה מכוסה, אפשר. אך יש לפנות בהקדם.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

על למוד התורה נאמר: "ושננתם", ודרשו חכמים: "אל תקרי 'ושננתם' אלא 'ושלשתם' .. שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד". ומבואר בגמרא שהלימוד בכל יום צריך להתחלק לשלשה חלקים: מקרא, משנה ותלמוד. וכתבו הפוסקים שהעוסק במלאכה ואין לו פנאי ללמוד, עליו לקיים את חובת "הלכות-פסוקות ותלמוד", בלמוד הלכות פסוקות על-מנת שידע כיצד לנהוג, ואינו יוצא ידי חובת תלמוד-תורה ללא לימוד ההלכות בכל יום. ואמרו חכמים מיום שחרב בית-המקדש, אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד, וכרמז לזה כתב האריז"ל שהפסוק "הריעו לה' כל הארץ" ר"ת הלכה. וידועים דברי חז"ל "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם-הבא".

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

לימוד תורה

יש לומר בפה.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

אפשר, מותר לגוי לקרוא תנ"ך בהבנה בסיסית.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

הנכון הוא להתחיל יחד עם כולם, אחת הסיבות לתקנת הרמב"ם היא לאחדות עם ישראל שכולם לומדים יחד את אותו שיעור כל יום.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

זה תלוי באפשרויות שלכם. אפשר לעבור למסלול אחר, אבל אפשר גם שתלמדו היום את הפרקים של היום, וכשתוכלו, תשלימו את הימים הקודמים.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

לימוד זוהר בגיל מוקדם יכול להביא להבנה לא נכונה בעניינים מופשטים ורוחניים. לכן, יש ללמוד את תורת החסידות, ובפרט תורת חסידות חב"ד, המבארים עניינים אלו היטב ואת ההוראה הנלמדת מהם. ואילו לימוד זוהר מקובל שלומדים רק אחרי גיל ארבעים.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

אדמו"ר הזקן מבהיר מבחינה פרקטית, עד כמה נחוץ לימוד ההלכות המעשיות. ראשית, על האדם להיות בקי בכל ההלכות של קיום כל המצוות, וזהירות מכל איסור, מפני שלא תמיד ישנו מורה-הוראה נגיש, שיוכל לשאול אותו כיצד לנהוג, ובהעדר הלימוד בקלות יוכל לעבור על איסורים ח"ו, כמו בהלכות שבת המרובות. שנית, יתכן ויהיו דברים שכלל לא יעלה בדעתו שקיימת בעיה כלשהי בתחום זה, ולכן על כל אדם מוטל לרכוש ידע כללי בהלכות הצריכות הלכה-למעשה, ולו בכדי שידע להפנות את השאלה אל רב מורה-הוראה שיורהו כיצד לנהוג.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

לימוד תורה

כותב אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה: "כל אדם צריך להיזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאוזניו כל מה שלומד בין במקרא משנה ותלמוד, אלא אם כן בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר. וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא ידי חובת מצות ולמדתם אותם, אלא אם כן שומע מפי המדבר שהשומע כעונה בפיו". ומכאן - שאם מקפיד אכן לשמוע היטב, ובפרט כאשר הסיבה שאינו מוציא בשפתיו היא כדי להבין את השיעור - יוכל לקיים את מצוות תלמוד תורה. כ"ק אד"ש מה"מ מבאר שאף מי שלומד בהרהור, הדבר נחשב לו לימוד תורה אף אם אינו מקיים בכך את מצות "ולמדתם אותם", הוא מקיים בכך את מצות "והגית בו יומם ולילה".

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

באם זה מפריע אפילו מעט לעבודה, אין ללמוד בזמן העבודה אלא רק בזמנך הפנוי או בהפסקה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה שכר עובד

למעשה, לא נהגו לומר תפילה זו.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה תפילה

דנו בזה הפוסקים ויש בכך כמה וכמה דעות, למעשה באם יכול ליתן שלא ממעשר יתן שלא ממעשר, אך באם ההמנעות משמוש בכספי מעשר תגרום שיפסידו הלומדים יתן ממעשרות.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה שימוש בכספי מעשר

אין בעיה.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

מותר ללמוד בלילה רק עם פירוש, כמו פירוש רש"י רד"ק מצודות וכדומה.

הרב נתנאל לייב

הרב נתנאל לייב // לדף הרב

לימוד תורה

אם שומע את הרב ממש - אין צורך בכך, כיוון ששומע כעונה. אך אם שומע במכשיר והדבר לא יפריע לו להבנה - יש מקום להחמיר לקרוא.

הרב מנחם מענדל הלפרין

הרב מנחם מענדל הלפרין // לדף הרב

שיעור תורה שומע כעונה לימוד תורה

זה לשון הערוך השלחן: 'ודע דהחיוב לעמוד בפני ספר תורה – אפילו בשעה שעוסק במצוה, ואפילו בשעה שלומד בתורה. שהרי אמרו בריש מגילה: תלמוד תורה דיחיד – קיל. כבוד תורה דיחיד – חמור, עיין שם. וכל שכן כבוד התורה עצמה, דגדול מלומדיה, כדאיתא בפרק קמא דקידושין (לג ב): אם מפני לומדיה עומדין – מפניה לא כל שכן?'.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה ספר תורה

מבחנים של תורה שיש להבין את תירוצם יש להימנע מכך. ולא דומה למי שהתיר העתקת ספרים, אפשר לנוח ולקום אחרי חצות או מוקדם בבוקר או שיקבלו את המבחנים אחרי החופשה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה חינוך ליל ניטל

אם הרטיבות היא ממשית בכמות של טופח על מנת להטפיח, אסור ללמוד תורה לידה. אם היא לא רטובה כל כך אז מותר.

הרב דניאל לנאו

מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים לימוד תורה

מותר ללמוד רק אחרי חצות הלילה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה חנוכה ליל ניטל

כותב כ''ק אד''ש 'וצע"ג שלא ראיתי נוהגין כן'. ובערוך השולחן כתב ד'נראה משום דעכשיו הלומדים בביהמ"ד אינם מורים הוראות'.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה לימוד תורה

כן מותר ללמוד נגלה בשבת. אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ. שבת ניתנה בין היתר להוסיף בלימוד התורה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה שבת

אין בעיה. לימוד עם פירוש מותר.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

אף שהאבל אסור בדברי תורה, מותר למנחמים לדבר בפניו בדברי תורה. בדרך כלל רגילים לומר דברי התעוררות.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ניחום אבלים לימוד תורה

לא לומדים תורה בניטל גם לא בשמיעת הקלטה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה ליל ניטל

באמירת התרגום אומרים את שם ה' כתיקונו.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה שם השם שניים מקרא ואחד תרגום

דרשו חכמים מהפסוק: 'ולא יראה בך ערות דבר', שדיבור אסור כנגד ערווה אך הרהור מותר, על כן מותר להרהר דברי תורה במקום הטבילה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה מקוה

אמרו חז"ל שע"י הלימוד בתורת הבית "מעלה אני עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית" ועל כן יש להוסיף בימי בין המצרים בלימוד הלכות בית הבחירה (בתנ"ך: ספר יחזקאל פרק מ ואילך, במשנה וגמרא: מסכת תמיד ומדות, וברמב"ם־הלכות בית הבחירה, ובהוספת הביאורים שנתבארו בתורת החסידות).

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין המצרים לימוד תורה

אומרים תרגום אונקלוס, ובמשך השבוע בשיעור החת''ת היומי אומרים את פרש''י.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה שניים מקרא ואחד תרגום

בדרך של לימוד אסור. בדרך של תפילה מותר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אבילות לימוד תורה

אפשר, שהרי רבותינו נשיאנו החלו בשמו''ת בליל שישי, הרי שלא חשו בזה לעניין של 'לילה לאו זמן מקרא', בכל אופן הזמן היותר רצוי זה ביום שישי.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה שניים מקרא ואחד תרגום

נוהגים לעשות סיום מסכת גם בתשעה באב על מסכת מועד קטן / שמחות / הל' בית הבחירה, סיום על מסכת מועד קטן אפשר לעשות גם קודם חצות היום.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תשעה באב לימוד תורה סיום מסכת

האפשרות העומדת בפניך היא, בשנה זו להקפיד על שנים מקרא בזמן מלכתחילה, היינו ביום ו' אחה"צ ולא יאוחר מקריאת התורה בשחרית.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה שניים מקרא ואחד תרגום

אודות חשיבות אמירת "שניים מקרא ואחד תרגום" בזמנה, אמרו חכמים: "כל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו", כשהכוונה "עם הציבור" היא, לזמן בו נקראת הפרשה בציבור. מדברי הגמרא עולה כי ניתן להתחיל לאומרה מתחילת השבוע, משום שכבר במנחת השבת החלו לקרוא בציבור את הפרשה החדשה. רבותינו נשיאנו היו מתחילים לאומרה בליל שישי, ולמחרת החלו מחדש וסיימו את כולה, ובשבת בבוקר היו חוזרים על "שביעי". למעשה, עכ"פ רצוי לאומרה ברצף ביום שישי לאחר חצות היום. מי שלא הספיק ישלים לפני קידוש היום, ואם לא הספיק ישתדל לסיימה עד מנחת שבת או לפחות עד ליום שלישי, ואם גם אז לא הספיק, יכול להשלים עד לשמחת תורה.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

לימוד תורה שבת שניים מקרא ואחד תרגום

אף שיותר נכון לומר את כל הפרשה בפעם אחת, ומנהגינו ביום שישי, כאשר יש בכך קושי ניתן להתחיל מיום ראשון וללמוד בכל יום את השיעור היומי שניים מקרא ואחד תרגום.

הרב דניאל לנאו

מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה שניים מקרא ואחד תרגום

חומש ותהילים לא אומרים בלילה עד חצות, רמב''ם אפשר מאחרי צאת הכוכבים.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה תהילים לילה

חובת אמירת שניים מקרא ואחד תרגום, ותקנת לימוד החומש היומי עם פירוש רש"י – הינם שני עניינים שונים, ואינם מחליפים זה את זה לכן, בנוסף לאמירת שמו”ת, צריך ללמוד את שיעור החומש היומי במסגרת שיעורי חת"ת.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת לימוד תורה שניים מקרא ואחד תרגום

לא, מן הדין אחרי קריאת ההפטרה בבית הכנסת, אין צורך לומר שוב את ההפטרה.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה שניים מקרא ואחד תרגום

נטילת ידיים כהכנה לתפילה זה לא רק מטעמי נקיות אלא משום רוח רעה השורה על הנעליים, אך לא מצינו לגבי רצפה שיש בה רוח רעה ולכן אם נגע ברצפה נקיה וידיו נשארו נקיות לא צריך ליטול שוב.

הרב שרגא נתן דהן

דיין ומו"צ בבית שמש וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה לימוד תורה נטילת ידיים

בשונה מתפילה, בעת לימוד תורה אין צריך ליטול ידיים ומספיק לשפשף ידיים בשולחן, בבגד או בכל דבר אחר שמנקה.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה נטילת ידיים