לכל השו"ת
אין עוברים בזה על איסור בל תלין, אבל בוודאי שצריך לעמוד בדיבור ובהתחייבות ולשמור את מוצא פיו, וזוהי חובה גמורה.
מקור:
הרב שלום דובער יהושע ליפש
פעולות שאלה ותשובה
אדם מועד לעולם בין ער בין ישן ואפילו באונסים, מלבד אונסים מיוחדים כגון מי שהניח את משקפיו במקום שאנשים הולכים שם.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
אין עוברים בזה על איסור בל תלין, אבל בוודאי שצריך לעמוד בדיבור ובהתחייבות ולשמור את מוצא פיו, וזוהי חובה גמורה.
לעמוד השאלה
הרב שלום דובער יהושע ליפש
אדם מועד לעולם בין ער בין ישן ואפילו כשמדובר באונס, מלבד אונסים מיוחדים כגון מי שהניח את משקפיו במקום שאנשים הולכים שם. דהנה בשו''ע נפסק, כי המניח את חפציו במקום שדרך להניח בהם חפצים אלו - הנתקל בהם בשוגג והזיקם חייב בתשלומי הנזק, ואילו המניחן ברשות הרבים במקום שלא היה לו להניח חפצים אלו המזיקם פטור - כי הוא אנוס 'שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים', והצ''צ על הש''ס ביאר שאף כאשר הניח ברשות, באם לא היה הנתקל אמור לדעת כי יש שם חפץ הרי הוא אנוס ופטור. א''כ בנדון, אף שהיה לבעל המשקפים רשות להניחם שם, אעפ''כ לא היה לו למעיר לדעת שהם שם, ולכן הרי זה אונס גמור ופטור מלשלם.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
