דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

אין מוצרים בסל הקניות.

לכל השו"ת

האם ניתן לקדש את הלבנה במוצאי שבת, כשרק מתחיל היום השביעי מהמולד, ועדיין לא עברו שבעה ימים מלאים מהמולד?

בחודשי הקיץ יש להמתין לשבעה ימים מלאים מהמולד. ורק בחורף שיש חשש ממשי של עננים אז סומכים על מקצת שביעי.

מקור:

  • הנה נחלקו גדולי הפוסקים אימתי הוא תחילת זמן קידוש לבנה, והשו"ע [או"ח סי' תכ"ו] פוסק דזהו לאחר ז' ימים מהמולד והוא ע"פ תשובת הר"י גקטליא המובאת בב"י. ובזה גופא נאמרו ב' פרושים א. דכל הטעם לזה הוא ע"פ קבלה [כך נראית דעת הר"י גקטליא עצמו]. ב. דיש בזה גם טעם ע"ד הנגלה והוא שעד היום הז' פגימתה ניכרת וזהו גנאי ללבנה [כ"כ בשו"ת הרמ"ע מפענו סי' ע"ח ועוד]. והנה אדמו"ר הזקן בסידורו כתב 'ע"פ קבלה אין לקדש עד לאחר ז"י', וכבר העירו [בסידור שהוציא הר"י רסקין] שבזה שינה אדמו"ר הזקן מסידורי האריז"ל בהם לא כתבו שזהו ע"פ קבלה אלא רק כתבו שהמקור לזה הוא מקבלה. (ונראה שיש במחלוקת זו נ"מ בחו"ל האם צריך ז"י מזמן המולד בחו"ל או בא"י דבאם זהו עניין ע"פ קבלה י"ל שקשור לעצם המולד בא"י אך אם זה קשור למראה לבנה י"ל שצריך להיות החשבון כפי המקום בו נמצאים ויעל"ע). עכ"פ קיימ"ל שיש להמתין ז"י, אלא שנחלקו המקובלים האם ז"י אלו צריכם להיות שלמים או אף חלק מיום הז' סגי, דהנה השע"ת [שם] אות י הביא שהברכ"י הביא שבשו"ת הרמ"ע שם כתב שאי"צ ז' שלמים והברכ"י עצמו חולק שע"פ קבלה צריך ז"י שלמים ממש, אך ראה שם באשל אברהם [בוטאטש] שביאר שאכן כדברי הרמ"ע כן נכון ע"פ קבלה. וכשיטת הרמ"ע כ"פ גם הא"ר ועוד. אך מרבית המקובלים חולקים על זה וסוברים דבעינן ז"י שלמים כ"כ החיד"א ועוד. אלא שלמעשה כבר כתב בשער הכולל שהצ"צ וכ"ה הנהגת אדמו"ר הרש"ב, קידשו את הלבנה אף קודם ז"י בזמן שהיה חשש עננים, וכ"נ משיחת ש"פ נח תשנ"ב. ויש להאריך בזה.. אך נראה א"כ שבשעה שיש חשש עננים בודאי נכון וצריך לסמוך על שיטת ז"י שאינם שלמים היינו שכיוון שנכנסת חלק מיום הז' סגי, וכן היה מעשה רב אצל כ"ק אד"ש שכו"כ פעמים בקביעות כעין זה קדש את הלבנה במוצש"ק ליל ז׳. וכך גם אמר כ"ק בשיחת תרומה תשמ"ו שהיתה אז הקביעות כמו השנה - ראה סה"ש תשמ"ו ח"ב ע' 686-7. ועד"ז בהתוועדויות תשמ"ו ח"ב ע' 596: "און דערצו קומט אויך צו די מעלה וואס במוצאי שבת איז מען מקדש די לבנה, ווייל דאס איז שוין ז' ימים לאחרי המולד" (ואכן יצא לקידוש לבנה במוצש"ק) אך כשאין חשש עננים או שכחה וכיו"ב ראוי להקפיד על ז' ימים שלמים ממש ולא רק על חשבון השעות. (ולהעיר שדעת כו"כ מקובלים גם המסתפקים בימים שאינם שלמים דרוש לפחות 2/3 מהיום הז׳ היינו ח"י שעות). - וכך גם היתה הנהגת כ"ק אד"ש בכו"כ פעמים שהיתה קביעות כזו.
הרב משה קורנווייץ

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פעולות שאלה ותשובה

  • 518 צפיות

שאלות נוספות בנושא

  • האם מותר לענות אמן כשאוחז באמצע הברכה של קידוש לבנה?

    שמע קדיש בזמן אמירת הברכה (אחרי המילים "ברוך אתה ה'.. וברוח פיו כל צבאם") - יענה בקדיש על אמן יהא שמיה רבה ואמן על המילים דאמירן בעלמא ואמרו אמן, אך לא על שאר אמנים שבקדיש. אם אמר לו חברו 'שלום עליכם' לא יענה 'עליכם שלום'. כאשר אומר את המילים הראשונות בברכה ("ברוך אתה ה'.. וברוח פיו כל צבאם"), וכן כאשר אומר את חתימת הברכה ("ברוך אתה ה' מחדש חודשים") - לא יענה כלל. אם ענה 'אמנים' המותרים סמוך לחתימת הברכה - יתחיל שוב מהמילים "שהם עתידים", כי צריך לומר מעין (תוכן) החתימה סמוך לחתימה.

    לעמוד השאלה
    מכון הלכה חב"ד

    מכון הלכה חב"ד

    מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    332 צפיות
  • האם צריך לומר שלום עליכם בקידוש לבנה, דווקא לאדם מעל גיל מצוות?

    ניתן לומר "שלום עליכם" גם לילד לפני בר מצווה.

    לעמוד השאלה
    הרב משה קורנווייץ

    הרב משה קורנווייץ

    רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    485 צפיות
  • האם ניתן לקדש את הלבנה לפני תפילת ערבית, כדי לקדש את הלבנה בציבור?

    לכתחילה יש להקדים את תפילת ערבית מדין תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. אך אם חושש שאחרי תפילת ערבית לא תראה הלבנה, או שלא יהיה לו מנין לקידוש לבנה יקדים קידוש לבנה.

    לעמוד השאלה
    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    299 צפיות
  • האם מותר לעשות קידוש לבנה במוצאי תשעה באב מיד אחרי תפילת ערבית או שיש ענין לטעום משהו קודם?

    לאחר תפילת ערבית נוטלים ידיים ג' פעמים לסירוגין ללא ברכה, רוחצים את הפנים והפה, טועמים משהו, נועלים נעליים, ולאחר מכן עורכים קידוש לבנה. (אך נעילת הנעליים והטעימה אינם דוחים קידוש לבנה בציבור).

    לעמוד השאלה
    מכון הלכה חב"ד

    מכון הלכה חב"ד

    מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    1973 צפיות
צור קשר בוואטסאפ