לכל השו"ת
יש בזה דיון בפוסקים. לכאורה מעיקר הדין אין חובה לעמוד שהרי דין הפרשת תרומות ומעשרות הוא כמו חלה שאין חובת עמידה בברכתה. אבל הרוצה לעשות המצוה כתיקונה ולפי כל השיטות - יעמוד בברכת תרומות ומעשרות.
מקור:
הרב ישראל יצחק הלפרין
פעולות שאלה ותשובה
א. לגבי ערלה, בארץ ישראל נוקטים שחייב בערלה, בחו''ל נוקטים להקל שהוא כירק ואין בו ערלה. ב. ברכתו האדמה. ג. לעניין מעשר זה לא כל כך משנה, כי גם פרי העץ וגם פרי האדמה חייבים בתרומות ומעשרות.
לעמוד השאלה
הרב יוסף יצחק זלמנוב
הגדרת הפקר היא רק אם הדבר הפקר "לכל", אבל אם העיריה נותנת רשות לתושבי העיר בלבד לקטוף ולא לשאר האנשים אין זה הפקר. וכן במקרים רבים העיריה אינה מפקירה כלל (אף לתושבים) את הפירות והעצים שנטועים בעיר. ויש לברר דבר זה היטב אצל העיריה. ובכל מקרה של ספק יש להפריש מעשר בלי ברכה. בנוסף יש לציין שבקטיפת צמחים לצורך תה וכדומה יש הבדל אם הצמחים אינם נאכלים וזורקים אותם לאחר הבישול שאינם חייבים במעשרות, לבין אם נאכלים כמות שהם, שהינם חייבים במעשרות. ואם יש עלים שחלק מן האנשים או העדות אוכלים אותם כמו נענע וכדומה יש להפריש מהם בלי ברכה. ולכן העצה כדי לצאת מכל ספק: להפריש תמיד תרומות ומעשרות בקטיף מעצים וצמחים שנטעו בעיר גם אם אינם גדלים בחצר פרטית, ומאידך לבצע ההפרשה בלי ברכה. וכן יש לנהוג להפריש בלי ברכה בכל קטיף שהוא רק לשם תה ולא לאכילת העלים.
לעמוד השאלה
הרב ישראל יצחק הלפרין
כמובן שמדובר עצים שאינם ערלה, אם שניהם אינם נטע רבעי, וקוטפים את הפירות באותו זמן, מותר לעשר מזה על זה. אין לעשר מפירות של שנה אחת על שנה אחרת.
לעמוד השאלה
הרב אורי ליפש
