
שאלות ותשובות
8 תוצאות
-
מקומות הסמוכים לספק מוקפת חומה, האם נוהגים במצוות פורים אף בט"ו?
מסופר בגמרא: "חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר". כלומר, האמורא חזקיה הסתפק האם טבריה הייתה מוקפת חומה מימות יהושע, ומספק קרא את המגילה בי"ד באדר ואף בט"ו. והרבה כתבו שיש לנהוג כך, אלא שבט"ו קוראים במגילה ללא ברכה מחמת הספק. והיו שהוסיפו ואמרו שיש לנהוג אף את יתר מצוות פורים. ולגבי "ועל הניסים" כתבו שאין לאמרו. ודנו הפוסקים לגבי מקום הסמוך למקום שיש בו ספק האם גם בו יש לנהוג כך ביום ט"ו. והרבה כתבו שלא נוהגים, משום שגם המקומות המסופקים שנויים במחלוקת. אולם יש להרבות בו בשמחה, ולא רק במקומות אלו אלא בכל מקום, ואין אומרים תחנון, ואדרבה יש להוסיף בשמחה על פורים ש"מעלין בקודש".
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
647 צפיות -
האם לאדם הנמצא בערי הפרזות, מותר לעשות מלאכה בשושן פורים?
-
תושב ירושלים שמגיע לערי הפרזות, כיצד ינהג לגבי פורים?
א. תושב ירושלים שהגיע לערי הפרזות לפני עלות השחר של יום י"ד, והתכוון להישאר שם עד לאחר עלות השחר שליום ט"ו, וכך עשה, הפך הוא ל"בן עיר", ומקיים את מצוות היום בי"ד בברכה. ב. התכוון להישאר עד יום י"ד ולחזור לירושלים לפני עלות השחר של יום ט"ו, וכך עשה - מתחייב הוא שוב במצוות היום ביום ט"ו ללא ברכה, ולכן למעשה יקיים את מצוות היום בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. ג. היה בירושלים בעלות השחר של יום י"ד, ורוצה לצאת לערי הפרזות ולהישאר בהם עד יום ט"ו, יש לו להימנע מכך לכתחילה, כי לדעת כמה פוסקים יהיה פטור בין ביום י"ד ובין ביום ט"ו. ואם נצרך לצאת לצורך גדול, יקיים את מצוות היום הן בי"ד והן בט"ו, ובשניהם ללא ברכה.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
223 צפיות -
האם מותר לבן ירושלים להסתפר בי"ד אדר?
כן, מותר. לבני ירושלים אסור במלאכה וכדומה רק בליל ט״ו ויום ט״ו.
לעמוד השאלההרב דניאל גראבסקי
540 צפיות -
בקביעות שפורים חל בערב שבת ושושן פורים בשבת, מהם מנהגי ט"ז באדר בערי הספיקות וערי הפרזות?
בערי הספיקות מקיימים את כל מצוות הפורים ביום י"ד, כולל קריאת-התורה ואמירת "ועל -הניסים". בשבת אין מוסיפים "ועל-הניסים" וקוראים בתורה ומפטירים את הקריאה הרגילה של פרשת-השבוע מבלי להוסיף את קריאת-התורה של פורים. וביום ראשון ט"ז באדר אין אומרים תחנון, ויוסיפו לקיים שוב את מצוות סעודת-פורים ומשלוח-מנות, וראוי גם שיתנו שוב מתנות-לאביונים. בערי הפרזות: בשנת תשמ"א שהייתה קביעות זו עורר הרבי שיהודים בכל מקום יצטרפו לשמחת ירושלים ויוסיפו בדברי שמחה של תורה, באהבת ישראל, ועריכת כינוסים לחיזוק היהדות. ואם מתאים הדבר אף ישלחו משלוחי-מנות, ויתנו מתנות-לאביונים.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
275 צפיות -
האם יש דרך שאוכל לעשות מבצעים ולזכות אנשים בקריאת המגילה בשני ימי הפורים?
באם מזכה יהודים ביום ט"ו שבלעדיו לא היו שומעים את המגילה כגון שמגיע ליהודים שלא מגיעים לבית כנסת ואין בעל קורא אחר אתו שיקרא להם, כדאי שיקרא להם הוא. אבל על מנת להקטין את השאלה כמה שיותר, יש לו להיות בליל י"ד ויום י"ד בעיר ואז כל היום עושה מבצעים ואין כלל שאלה בכך כמובן, ובליל ט"ו יהיה בירושלים עד למחרת, ויקרא להם בלא ברכה. אבל אם יש בעל קורא אחר מבני ירושלים, מוטב שהוא יקראה להם.
לעמוד השאלההרב מיכאל שלמה אבישיד
1360 צפיות -
תושב ערי הפרזות העולה לירושלים, כיצד ינהג לגבי פורים?
א. תושב ערי הפרזות ("בן עיר") שיצא מביתו לירושלים ("כרך") לפני ליל י"ד, או אפילו בליל י"ד לפני עלות השחר, והתכוון להמשיך לשהות בירושלים עד לאחר עלות השחר של יום ט"ו - הפך דינו להיות כ"בן כרך", וצריך הוא לקיים את כל מצוות היום יחד עם תושבי ירושלים ביום ט"ו. גם אם חזר לביתו ביום ט"ו לפני שקיים את מצוות היום, נותרה עליו החובה לקיימן באותו יום. ב. הגיע לירושלים לפני עלות השחר של יום י"ד וכוונתו היתה לחזור לביתו לפני עלות השחר של יום ט"ו, בין אם אכן חזר לביתו, ובין אם בפועל החליט להמשיך להישאר בירושלים - יקיים את מצוות היום בי"ד בברכה. וראוי שיקיימן גם בט"ו, אך לא יברך על קריאת המגילה. ג. היה בעירו בעלות השחר של יום י"ד, התחייב לקיים את כל מצוות היום ביום י"ד. ואם לאחר מכן יצא לירושלים על מנת לשהות שם בעלות השחר של יום ט"ו - ישנה מחלוקת ראשונים האם צריך לקיים שוב את מצוות היום בט"ו, ולכן יקיימן שוב מספק, אך לא יברך על קריאת המגילה.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
409 צפיות -
האם אומרים ועל הניסים בשושן פורים בעיר ספק מוקפת חומה?