תושב ערי הפרזות העולה לירושלים, כיצד ינהג לגבי פורים?
א. תושב ערי הפרזות ("בן עיר") שיצא מביתו לירושלים ("כרך") לפני ליל י"ד, או אפילו בליל י"ד לפני עלות השחר, והתכוון להמשיך לשהות בירושלים עד לאחר עלות השחר של יום ט"ו - הפך דינו להיות כ"בן כרך", וצריך הוא לקיים את כל מצוות היום יחד עם תושבי ירושלים ביום ט"ו. גם אם חזר לביתו ביום ט"ו לפני שקיים את מצוות היום, נותרה עליו החובה לקיימן באותו יום. ב. הגיע לירושלים לפני עלות השחר של יום י"ד וכוונתו היתה לחזור לביתו לפני עלות השחר של יום ט"ו, בין אם אכן חזר לביתו, ובין אם בפועל החליט להמשיך להישאר בירושלים - יקיים את מצוות היום בי"ד בברכה. וראוי שיקיימן גם בט"ו, אך לא יברך על קריאת המגילה. ג. היה בעירו בעלות השחר של יום י"ד, התחייב לקיים את כל מצוות היום ביום י"ד. ואם לאחר מכן יצא לירושלים על מנת לשהות שם בעלות השחר של יום ט"ו - ישנה מחלוקת ראשונים האם צריך לקיים שוב את מצוות היום בט"ו, ולכן יקיימן שוב מספק, אך לא יברך על קריאת המגילה.
מקור:
- ראה באריכות בס' הלכה למעשה פורים (בהוצאת המכון) פ"כ ובהנסמן שם
מכון הלכה חב"ד
