שאלות ותשובות

כתב הרמ"א, שכל סנדק הרי הוא כמקטיר קטורת, וכשם הזכות להקטרת הקטורת ניתנה לכהנים רק פעם אחת בחייהם, כדי לזכות כמה שיותר כהנים בסגולה זו, לכן ולחלק את הסגולה בין כמה שיותר אנשים. אבל את הרב 'מרא-דאתרא' ניתן לכבד לסנדקאות אפילו לכמה מבניו כיוון שהוא ככהן גדול שהוא היה מקטיר ושונה.

הרב אברהם מזרחי

רב המושב גבעתי // לדף הרב

סנדק ברית מילה

מובן שהכוונה אחרי עלות השחר, וגם לכתחילה יש להתפלל מנץ החמה, גם ביחיד. אמנם אם זקוקים לו בכדי להשלים את המניין - עליו להגיע ולהצטרף למניין העשרה, ובמקרה הצורך אף להתפלל עמם, ובפרט אחרי זמן טלית ותפילין ("משיכיר").

הרב אברהם מזרחי

רב המושב גבעתי // לדף הרב

תפילת יחיד שחרית זמן תפילה תפילה בציבור

נפילת-אפיים נוהגת רק במקום שיש בו ספר-תורה וכפי שנאמר (יהושע ז, ו): "ויפול על-פניו לפני ארון ה'", וכל מבנה בית-הכנסת נחשב כמקום שיש בו ספר-תורה. במקום שאין ספר-תורה אומרים את המזמור בישיבה מבלי לכסות את הפנים ויש נוהגים ליפול גם כשאין ס"ת, וי"א שכך מנהג הרבי. בעת נפילת-אפיים יש להרכין את הראש ולהשעינו על זרוע היד, בבוקר כשמניחים תפילין בשמאל נופלים על יד-ימין -ואיטר שמניח בימין נופל בשמאל- ובמנחה נופלים על יד-שמאל. בעת נפילת-אפיים נוהגים לכסות את הפנים בבגד, ואין מסתפקים בכיסוי הראש ביד, מפני שהיד והפנים שייכים לגוף אחד, ואין הגוף יכול לכסות את עצמו. יחיד המתפלל בביתו כשמתפלל בשעה שהציבור מתפללים בבית-הכנסת יכול ליפול עמהם בשעה שהם נופלים, שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים.

הרב אברהם מזרחי

רב המושב גבעתי // לדף הרב

נפילת אפים תחנון ספר תורה

על ימי התעניות, אמרו חכמים: "אגרא-דתעניתא צדקתא" (עיקר שכר התענית הוא תמורת הצדקה שנותן בה). בטעם מנהג "אגרא-דתעניתא" מבואר שכיוון שכתוצאה מהתענית חסך אדם כסף בכך שלא קנה מוצרי אכילה לסעודתו, לכן יש לתת סכום זה לצדקה, בכדי שלא יהנה מן הצום. נהגו לתת את כספי "אגרא-דתעניתא" בעת תפלת המנחה, כנרמז בהפטרת הצום "שמרו משפט ועשו צדקה".

הרב אברהם מזרחי

רב המושב גבעתי // לדף הרב

אגרא דתעניתא תעניות

צדקה לארגון שעוסק בעזרה לחולים.

הרב אברהם מזרחי

רב המושב גבעתי // לדף הרב

ברית מילה צדקה