מהו טעמו של מנהג "אגרא דתעניתא" ומתי יש לקיימו?
על ימי התעניות, אמרו חכמים: "אגרא-דתעניתא צדקתא" (עיקר שכר התענית הוא תמורת הצדקה שנותן בה). בטעם מנהג "אגרא-דתעניתא" מבואר שכיוון שכתוצאה מהתענית חסך אדם כסף בכך שלא קנה מוצרי אכילה לסעודתו, לכן יש לתת סכום זה לצדקה, בכדי שלא יהנה מן הצום. נהגו לתת את כספי "אגרא-דתעניתא" בעת תפלת המנחה, כנרמז בהפטרת הצום "שמרו משפט ועשו צדקה".
מקור:
- ישעיהו נו, א. ברכות ו, ב. וברש"י שם ד"ה אגרא. וראה מ"ש המהר"א טירנא ב"סידור המנהגים" (מנהג ר"ח אייר אות ד). וע"ע חדא"ג מהרש"א ברכות שם ד"ה ואגרא. מטה משה סתשנ"ה. ולהעיר ממ"ש החיד"א (שמחת הרגל על הגש"פ למוד ג' (סימני הסדר, רמז שני) "עורך"), שיש רמז לזה, שבמילה "תענית" יש את המילה "עני" באמצע, ומחוץ לה המילה "תת", לרמז שיתנו לעני צדקה ביום התענית. וראה א"ר סתקס"ו, סק"ב, שהטעם שנותנים בתפילת מנחה, בכדי שיוכלו לשער מה שהיה אוכל ביום התענית וזה ייתן לעניים לערב. ובמנהגי אמסטרדם כ' שנהגו לתת בשחרית.

הרב אברהם מזרחי