דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

אין מוצרים בסל הקניות.

לכל השו"ת

יש לאימי תחי' מטפלת הודית שגרה איתה בביתה ונמצאת לבד בארץ ללא בעלה וילדיה, האם מותר לי להיות איתה ביחסים טובים ואף חמים, כשאני מבקרת את אימי, ובכלל?

נפסק בשו"ע (יו"ד סי קנא ס"ב) - "מותר לפרנס ענייהם ולבקר חוליהם ולקבור מתיהם ולהספידן ולנחם אבליהם משום דרכי שלום", ומדברי הרמב"ם (הל' מלכים פ"י הי"ב) מובן שטעם הדין הוא ענין כללי שהנהגה של יהודי גם ביחס לגוי צריכה להיות באופן של ׳דרכי שלום׳, ד"הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". וראה בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סי פג) שביאר שאף שהתורה אסרה לתת ׳חן׳ לגוי, היינו לשבחו סתם, אך לעורר את מדת הרחמים ולרחם עליהם אין בזה כל איסור, ואדרבה ׳ורחמיו על כל מעשיו׳, ועיי"ש גם בסי קפו שהאריך בדברים נעימים בזה שרצון הקב"ה שנדבק במדותיו ונרחם על כל הנבראים.

הרב משה קורנווייץ

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פעולות שאלה ותשובה

  • 734 צפיות

שאלות נוספות בנושא

  • האם כשלא ראה את חברו הרבה זמן מברך מחייה המתים?

    למנהגנו אפשר לברך אבל בלי שם ומלכות.

    לעמוד השאלה
    הרב מנחם כהן

    הרב מנחם כהן

    רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    512 צפיות
  • האם מותר להשתמש במים של נטילת ידיים להשקיית עציצים?

    נטילת ידיים לאחרי שקמים בבוקר יש מקום להימנע, נטילת ידיים לסעודה אחר שירותים וכדומה אפשר.

    לעמוד השאלה
    הרב משה קורנווייץ

    הרב משה קורנווייץ

    רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    1250 צפיות
  • קיבלתי על עצמי תרומה למטרה מסוימת, אחר כך נוספו עוד אנשים שהביעו רצון להשתתף. האם זה גורע מהמצווה שלי, או שכאשר אנשים נוספים תורמים זאת זכות גדולה יותר?

    זה לא גורע. ואם ההתעוררות שלהם להשתתף באה בעקבות התרומה שלך, הרי הזכות נזקפת גם לך, וכדברי חז"ל: "גדול המעשה [שגורם לאחרים לעשות] יותר מן העושה".

    לעמוד השאלה
    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    647 צפיות
  • האם יש איסור להחזיק בבית מנורה בעלת שבעה קנים?

    ישנו איסור לעשות מנורה בת שבעה קנים, אפילו כשהיא לא באותה צורה בדיוק כפי שהייתה בבית המקדש (ראה יו"ד סי קמא סעי ח ובמה שדן בזה הפ"ת ס"ק יד). באם לא עבר על איסור עשיה, כגון, במקרה שגוי עשה אותה, נחלקו הפוסקים האם יש איסור להשהותה בביתו. דעת הגר"א (יו"ד שם ס"ק כא) - שאסור להשהותם (וכ"נ בדברי הברכ"י שמחמיר בזה). לעומתו דעת התפארת למשה שם שמותר להשהותם והביאו לדינא הפתחי תשובה (ס"ק יד) וראה ב׳מקור מים חיים׳ שאחר שהביא את כל שיטות הראשונים בסוגיא הוכיח שלדינא אין להחמיר בזה. ולכן המקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

    לעמוד השאלה
    הרב משה קורנווייץ

    הרב משה קורנווייץ

    רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    1039 צפיות
צור קשר בוואטסאפ