יש לאימי תחי' מטפלת הודית שגרה איתה בביתה ונמצאת לבד בארץ ללא בעלה וילדיה, האם מותר לי להיות איתה ביחסים טובים ואף חמים, כשאני מבקרת את אימי, ובכלל?
נפסק בשו"ע (יו"ד סי קנא ס"ב) - "מותר לפרנס ענייהם ולבקר חוליהם ולקבור מתיהם ולהספידן ולנחם אבליהם משום דרכי שלום", ומדברי הרמב"ם (הל' מלכים פ"י הי"ב) מובן שטעם הדין הוא ענין כללי שהנהגה של יהודי גם ביחס לגוי צריכה להיות באופן של ׳דרכי שלום׳, ד"הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". וראה בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סי פג) שביאר שאף שהתורה אסרה לתת ׳חן׳ לגוי, היינו לשבחו סתם, אך לעורר את מדת הרחמים ולרחם עליהם אין בזה כל איסור, ואדרבה ׳ורחמיו על כל מעשיו׳, ועיי"ש גם בסי קפו שהאריך בדברים נעימים בזה שרצון הקב"ה שנדבק במדותיו ונרחם על כל הנבראים.
