האם מותר לאדם להקליט דברי חבירו ללא רשותו?
נאמר: "וידבר ה' .. לאמר" ודרשו חכמים שהאומר דבר לחברו, גם שלא בסוד, אסור לספרו לאחרים עד שיורה לו בפירוש. יש שלמדו שהאיסור הוא מצד דרך-ארץ שלא לספר ללא הוראה מפורשת 'לאמור'. ויש שלמדו זאת מכך שכתוב "לאמור" שמשמעותו הוא 'לא-אמור' כלומר שאסור לו לספרו לאחרים. כי ע"י הפרסום עלול להינזק, ולכן אסור לאומרו לאחרים, עד שיורה לו. לגבי כתיבת והקלטת הדברים, כתבו הפוסקים שמצד דרך-ארץ יש מקום להקל כי אינו "אומר". אך מצד חשש היזק, גם בכתיבה והקלטה יש להיזהר. וראוי ליטול רשות מחברו לפרסמם ובפרט בדברים שנאמרו ביחידות. ודברים שנאמרו בציבור לפרסום, לכו"ע אין איסור להפיצם אא"כ האומר אסר זאת.
מקור:
- ויקרא א, א
- יומא ד, ב
- ה"ג הל' נחלות סי' מח
- סמ"ג ל"ת
- רש"י ריטב"א, מאירי ומהרש"א יומא שם
- הגה"מ סוף הל' דעות
- שו"ע אדמוה"ז או"ח סקנ"ו, סי"ד
- חפץ חיים כלל א
- שו"ת יהודה יעלה ח"א יו"ד סי' שיט
- שו"ת משנה הלכות ח"ה סי' קצד
- ח"ז סי' רעג
- העו''ב אוה''ת גליון תשצד עמ' 78
הרב שמואל מקמל
