שאלות ותשובות

כן זה כמיץ ענבים, כמובן שיש עדיפות ביין.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קידוש וסעודה

אדה"ז פוסק כמ"א שבתפילת ערבית כבר יוצא ידי חובת קידוש מן התורה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קידוש וסעודה

אם זקוקה לאכול, ואוכלת פת, צריכה לקדש לפני האכילה.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קידוש וסעודה

יש ענין שהחלות ישארו מכוסות עד אחר ברכת המוציא, וכן מנהג כ"ק אד"ש.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

אם מצד הבריאות אינו יכול לאכול פת, בסעודות שבת ישתה אחר הקידוש עוד רביעית יין לקביעות סעודה, ובמלוה מלכה יאכל פירות וכדומה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

לכתחילה אין להשתמש בכיסוי שקוף, כיון שיש שלושה טעמים לכיסוי החלות, 1.זכר למן, שהיה מכוסה בטל למעלה ובטל למטה. 2. שלא יראה הפת בושתו שהוא יותר חשוב ועושים קידוש על יין. 3. שאחר שקידשו את השבת רק אז מגלים את החלות וניכר שהגיעו לכבוד שבת. ואף שלשני הטעמים הראשונים יש מקום לומר שיועיל כיסוי שקוף (שהרי עניין שלא יראה הפת בושתו אינו ראיה פיזית, ולכאורה שיש מחיצה כבר אין בעיה זו) אך מכל מקום לטעם השלישי (שמלשון אדמו"ר הזקן נראה שהוא העיקרי) ברור שלא מועיל כיסוי שקוף.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

יש להימנע מזה כיון שיש לאכול את הפת 'לאלתר' לאחר הקידוש אך אם צמא מאוד יכול לשתות מים.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

כוס הקידוש צריכה להכיל לפחות רביעית - 86 סמ"ק יין. אך אם יש לו כוס גדולה יותר מרביעית ואין לו מספיק יין כדי למלא את כל הכוס, או שאינו רוצה להוסיף עוד יין – יכול להכניס דבר כלשהו לתוך הכוס כדי להגביה את היין עד שתהיה הכוס מלאה, כי אינה צריכה להיות מלאה דווקא מיין אלא די ברביעית יין, ורק שלא תהיה הכוס חסרה.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

אסרו חכמים לקבוע בערב שבת סעודה גדולה מפני כבוד השבת, שאם ירבה באכילה ושתיה בערב שבת לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה כראוי. יתר על כן, אפילו בשבת עצמה לאחר הקידוש, מצווה להימנע מלאכול אפילו ללא קביעות סעודה, לפני שיאכל את עיקר סעודת השבת שהיא הפת. בכדי שיאכל את הפת בשבת כשהוא תאב לכך. אולם מי שאוכל בבית הכנסת לאחר הקידוש ומתכוון ליטול ידיו רק בביתו, אין למנעו מכך, משום שאין חיוב גמור לאכול את הפת לתיאבון ובפרט כשאוכל "מזונות", שהרי ישנם מקורות חשובים לכך שניתן לצאת ידי סעודת השבת במיני מזונות. אלא שלכתחילה עדיף שייטול ידיו מיד לאחר הקידוש.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

לכתחילה צריך ליטול ידיים מיד אחר הקידוש. במקום אונס, כגון שנצרך לנקביו, מותר לעשות זאת, אך לא להתמהמה.

הרב ישראל מעטוף

דיין ומגשר מוסמך // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

כן, גם האוכל מיני מזונות אחר הקידוש עליו לכסותם בשעת הקידוש.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

צריך להשאיר לכולם מהיין. אך אם שמעו את הקידוש השתיה לא מעכבת, והיא בעיקר לחיבוב המצוה. אבל מי שלא שתה מהיין וירצה לשתות יין אחר כך, צריך לברך בורא פרי הגפן.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

כיוון שקידוש צריך להיות במקום של הסעודה, צריך לאכול לפחות כזית מזונות (או כזית המוציא או לשתות רביעית יין), כדי שיחשב קידוש במקום סעודה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

עדיף לעשות קידוש על יין ולא על משקה. אם אין ברירה ניתן לעשות על משקה, אבל לא לאכול בלי קידוש.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קידוש וסעודה שבת

לא. יש לעשות קידוש לאחר התפילה.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

זה לשון הרבי בשיחת ש"פ שמיני תשכ"ג 'בנוגע לפועל קידוש יש לעשות רק על יין (או על פת) ולא על משקה. ואף שע"פ שו"ע יש מקום לקדש על משקה, להיותו חמר מדינה ומפני חביבותו - הרי כשיפעל בעצמו שמשקה יהיה אצלו דבר מאוס כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, ממילא יתבטל עניין החביבות'.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

א. צריך להשאיר לכולם מהיין. אך אם שמעו את הקידוש השתיה לא מעכבת, והיא בעיקר לחיבוב המצוה. אבל מי שלא שתה מהיין וירצה לשתות יין אחר כך, צריך לברך בורא פרי הגפן. ב. לא. רק אם לא טעמת תצטרך לברך.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

כן, בתחילת ברכת הקידוש (לאחר ברכת הגפן) אבל נהוג להסתכל גם בתחילת ויכולו.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

יש בזה מחלוקת בין אדמו"ר הזקן לאדמו"ר הצמח צדק, למעשה, יש ליטול ידיים. אך אם אכל מזונות כשיעור, יצא ידי חובה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

כשקרה מקרה כזה בדיעבד, יש לעשות קידוש על יין, ואחר כך המוציא על הפת.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

קטן יכול להוציא קטנה בקידוש כאשר שניהם אינם בני חיוב (והם באותה מידה של חיוב).

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

נאמר "זכור את יום השבת לקדשו", חכמים תקנו שזכירה זו תהיה על כוס יין בכניסת וביציאת השבת. מיד לאחר אמירת הקידוש יש צורך לשתות מן היין. חובת השתייה מוטלת על המקדש ובכך יוצאים הוא והשומעים ידי חובת קידוש. מי שאינו יכול לשתות את היין, יכול לתת לאחד המסובים לשתות כשיעור, ואפילו לקטן שהגיע לחינוך. מעבר לכך, ראוי שכל אחד מהשומעים ישתה מעט מיין הקידוש, אך זאת משום חיבוב מצווה בלבד. וכיוון שהכוס ששתה ממנה כבר נפגמה בשתייתו, לכן מצווה מן המובחר שיוסיף המקדש מעט יין לכוס הקידוש לפני שימזוג לשומעים בכוסותיהם, אולם ישנה אפשרות לשתות ישירות מכוס הקידוש ללא צורך ב"תיקון".

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

שלום עליכם אומרים מיד כשבאים לבית ולא משנה באיזו שעה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

יכולה, אך זה לא לכתחילה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

אי אפשר, כי חיוב הקידוש מתחיל רק אחרי התפילה ולפני התפילה נחשב שאינו מחויב בדבר. והכלל הוא שמי שאינו מחויב בדבר אינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם, יש למצוא פתרון אחר כגון שהאשה תקדש בעצמה על מיץ ענבים.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

לאחר הקידוש שותה רביעית יין ויוצא בכך ידי חובת קידוש במקום סעודה (אם עשה קידוש בעצמו וקשה לו לשתות עוד רביעית יכול לסמוך על רביעית שישתה מהקידוש עצמו, אך לכתחילה אם אפשר טוב שישתה רביעית נוספת מלבד כוס הקידוש).

הרב דניאל לנאו

מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

זה מנהג שנקבע להלכה. ויש לו תוקף הלכתי לכל דבר.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

אם יש בעיר יין או בסביבות העיר, צריך לקנות יין ולעשות עליו קידוש, או על מיץ ענבים, אם קשה לשתות יין. לעשות קידוש על פת או קפה זה רק בדיעבד כשנתקעים בלי יין או אם המצב הבריאותי לא מאפשר, וכדומה. בזה עצמו יש הבדל בין קידוש ליל שבת שעדיף פת, ואילו ביום שבת עדיף קפה ואכמ"ל.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

לפני הקידוש.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

לעצמו יכול לעשות, אך אינו יכול להוציא אחרים שמעל גיל מצוות.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חינוך קידוש וסעודה

אף שלכתחילה על המקדש עצמו לשתות כשיעור, במצב כזה ניתן שאדם אחר ישתה כשיעור ויצאו כולם ידי חובה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

נאמר בגמרא "טעם מקדש .. ומי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו עד מוצאי שבת". כלומר, אף מי ששכח ואכל קודם קידוש עליו לקדש ואפילו לאחר כמה שעות מכניסת השבת, וכל עוד ולא יצאה השבת עליו לעשות קידוש מיד שנזכר. ממשמעות דברי חז"ל שהתייחסו לדין זה בלשון דיעבד, למדו הפוסקים וכתבו שמלכתחילה אסור לטעום כלום ואפילו מים משהגיע זמן הקידוש, אף שבשאר מצוות התלויות בזמן התירו שתייה או טעימה לפניהן, בקידוש החמירו משום שעיקר מצות הקידוש הוא סמוך לכניסת השבת. אך כאמור בדיעבד יש לעשות קידוש עד צאת השבת מיד שנזכר ואסור לו לטעום דבר עד שיקדש.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

נאמר: "וקראת לשבת עונג" ודרשו חכמים- "במקום עונג .. שם תהא קריאת הקידוש", כלומר, שיש לקדש דווקא במקום בו סועד את סעודת השבת. ונחלקו הראשונים בהגדרת ה"מקום", ולכתחילה צריך שיסעד באותו מקום שקידש ממש. ובהגדרת ה"סעודה" שמקיימים במקום הקידוש, הורו הגאונים שמכיוון שהמזונות והיין מזינים ומשביעים, נקראים אף הם "סעודה". ולכן כשאכל כזית פת, או מיני "מזונות", או אפילו כששתה רביעית יין, יוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה; אלא שלכתחילה צריך שתהיה הרביעית בנוסף לכוס הקידוש, ויכול אח"כ לסעוד את עיקר הסעודה במקום אחר. ואם אכל רק מינים שברכתם האחרונה "בורא נפשות", לא יצא ידי חובתו ויקדש שוב במקום שיסעד.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

כן, גם כשכבר קידש בעצמו כשמגיע לביתו יכול לקדש שוב ולהוציא את בני ביתו ידי חובה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

היין אינו נפגם בכך ואפשר לקדש עליו, (אף שלכתחילה מכסים את היין בשעת קידוש).

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

יש עניין לאכול לפני חצות היום בשבת, ולכן יש לקדש לפני חצות או לטעום משהו לפני התפילה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

מצוה בו יותר מבשלוחו.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קידוש וסעודה שבת

מבלי להכנס לאריכות הפרטים בזה, הזמן שאין מקדשים באה''ק על פי מכתבי הרבי הוא בין 17:40 ל18:40 (בשעון חורף, ובשעון קיץ 18:40 ל19:40) שאז הוא זמן השעה השביעית מחצות היום האמצעי (11:40 והוא 12:00 ע''פ שעון קהיר).

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

יכול לעשות קידוש רק למי שלא יכול לברך בעצמו.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

ההימנעות היא מקידוש. לכן אם קידש לפני השעה השביעית יכול לשתות יין בשעה השביעית. וכן מי שמקדש על חלות, אין לקדש בשעה השביעית.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קידוש וסעודה שבת

לכתחילה אין לצאת מהבית בין הקידוש לסעודה, אך בשעת הדחק או בדיעבד שכבר יצא, אם יכול לראות (לפחות) חלק ממקום הקידוש אפילו דרך חלון וכדומה, לא צריך לחזור ולקדש שנית.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

אסור, לא מקדשים על יין שהיה מגולה בלילה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

המנהג שיוצאים ידי חובה בברכת הגפן שמברך המקדש ולא מברך כל אחד בפני עצמו, אלא אם כן יש קהל רב שיש חשש להפסק בין ברכת המקדש לשתיה, שאז יברך כל אחד לעצמו.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

אם נשפך היין שבכוס הקידוש, יביאו לו כוס אחרת של יין וישתה. ואינו צריך לחזור ולברך שוב את ברכת הקידוש (ברוך.. אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו) אם לא הסיח דעתו ולא עקר ממקומו בינתיים. ולגבי ברכת "בורא פרי הגפן", הדבר תלוי – אם לא היה בדעתו לשתות עוד יין אחר הקידוש במהלך הסעודה, צריך לברך שוב בורא פרי הגפן; אך אם היה בדעתו לשתות עוד יין, אזי נפטר גם יין זה שישתה עכשיו בברכת בורא פרי הגפן שבירך תחילה ואינו צריך לברך שוב.

הרב דניאל לנאו

מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

היא צריכה להשלים את הקידוש (כל נוסח קידוש הלילה למעט 'ויכולו') וכן לערוך סעודה (נוספת) בבוקר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

אם הם שותים ישירות מכוסו ולא מוזגים לכוסות שלהם זה לא נקרא פגום כמבואר בסימן תע"ב. ואפושי מחלוקת למה לי.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קידוש וסעודה שבת

אין לאחוז את הכוס באמצעות כפפות.

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

כל היום כשר לקידוש, אלא שמלכתחילה עדיף לפני חצות, משום שאסור להתענות בשבת. אבל מכיון שאנחנו מקפידים לאכול לפני התפילה מזונות, אז אין בעיה לאחר את הקידוש אחר חצות בפרט באם זה כדי להתפלל באריכות וללמוד חסידות.

הרב לוי ניימארק

הרב לוי ניימארק // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

במצב כזה, אם לא ניתן לקדש לפני 17:40, ניתן לקדש גם בשעה השביעית, אבל לעשות את הקידוש מיד שמגיעים הביתה, ולא להתעכב עם דברים אחרים לפני הקידוש.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

מנהג אמירת לחיים הוא כהסכמה לקריאה סברי מרנן (= הקשיבו רבותי). מנהג חב''ד ועוד הוא לא לומר. אולי זה כדי להתרכז בקידוש ושלא יצא בטעות שיאמר לחיים אחרי תחילת הקידוש.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה