קמחא דפסחא
קמחא דפסחא
קרן המזון שע"י מכון הלכה חב"ד מסבסדת למשפחות הזקוקות לכך את מחירי העוף והבשר
בנוסף, הקרן מקיימת מכירות מוזלות (ללא סבסוד) במחירי מפעל (הרשימה להלן).
תרומתכם תסייע לרבני מכון הלכה חב"ד לחלק למשפחות הזקוקות לכך באופן מכובד
01
מכירה מוזלת
ניתן לרכוש במכירות המוזלות ברחבי הארץ את המוצרים הבאים
(ייתכן שחלק מהמוצרים אינם זמינים בקהילות מסוימות):
חשוב לציין:
1. המכירה היא לפי מגש במשקל משוער
2. מחיר המכירה הינו לפי מחיר מפעל - ייתכנו סבסודים מקומיים נוספים
3. על כל רוכש לעקוב אחר מועד החלוקה המדויק בנקודה שלו
4. מוצרים שלא ייאספו בזמן - יחולקו לנזקקים ולא יינתן עליהם זיכוי
02
מחירון המוצרים
מגש ירכיים - כ-1.5 ק"ג - 46 ש"ח
מגש כרעיים - כ-1.4 ק"ג - 43 ש"ח
מגש כנפיים - כ-1.2 ק"ג - 11.30 ש"ח
מגש עוף טחון - 1 ק"ג - 40.10 ש"ח
מגש בקר טחון - 1 ק"ג - 53.10 ש"ח
מגש עוף מחולק - כ-1.55 ק"ג - 38.20 ש"ח
מגש גולש לא מעובד - כ-775 גרם - 41.20 ש"ח
מגש חזה - כ-1.3 ק"ג - 50.60 ש"ח
גוש בשר מס' 2 - 0.8-1.2 ק"ג - 60 ש"ח
03
מועדי חלוקה
שימו לב, מועדי החלוקה אינם סופיים - יש לוודא מול הנציג המקומי על המועד המדויק
אופקים: שני ט' ניסן, מיקום: בית חב''ד המרכזי 770 רחוב חסידות חב''ד 1, שעה 18:00, אחראי: אורי בניסטי, טל' 0587701185
אור יהודה: שני ט' ניסן, מיקום: השומר 1, שעה 14:00, אחראי: יהושע אלישביץ, טל' 054-8348787
באר שבע: רביעי ד' ניסן, מיקום: שח"ל 9, שעה 15:00, אחראי: הרב מנחם כהן טל' 054-3369770
בית שמש רמה ד': ראשון ח' ניסן, מיקום: מר עוקבא 8, שעה: 14:00, אחראי: הרב מיילך טאלער, טל' 050-2877050
ביתר: רביעי ד' ניסן, מיקום: כף החיים 20, אחראי: שמואל שארף, טל': 058-6707700
בני ברק: ראשון ח' ניסן, מיקום: חי טייב 6, אחראי: מענדי כהן, טל' 053-2770830
חיפה: שני ט' ניסן, מיקום: יהושוע 3 מאחורי ישיבת חבד, אחראי: עידן ברייף, טל' 0542609006
חריש: שני ט' ניסן, מיקום: אורן פינת גמלא, אחראי: חיים בנטוזה, טל' 052-8788818
יצהר: ראשון ח' ניסן, מיקום: חנות עוף אנש משפחת אליאס, אחראי: משה גורביץ, טל' 058-7707095
כפר חב"ד: שלישי י' ניסן, מיקום: בנין 770 כפר חב"ד, אחראי: אליהו דינרי, טל' 054-5957705
לוד: חמישי ה' ניסן, מיקום: בית כנסת כיכר משיח, הרבי מליובאוויטש 1 (הצנחנים), אחראי: משה גלייזר, טל': 054-6761390
פתח תקוה: שני ט' ניסן, מיקום: מנחם בגין 50, שעה: 15:00, אחראי: ישראל אופן, טל' 054-6817709
צפת: ראשון ח' ניסן, מיקום: דוד רמז 91, אחראי הרב מ"מ הראל, טל 052-7702498
תל-ציון: רביעי י"א ניסן, מיקום: ליד בית כנסת חב"ד, אהבת אמת 34, אחראי: יוסף יצחק הרפז, טל' 052-8277054
תל-אביב: שני ט' ניסן, מיקום: יבנה 10, אחראי: הרב שלמה הלפרן, טל' 054-5322952
נקודות מכירה ברחבי הארץ
שו"ת בעניני צדקה
-
מאכלים שנשארו מהתוועדות שנקנתה מכספי מעשרות, האם מותר להשתמש בהם?
-
האם מותר לשלם אימון רגשי מהמעשרות האישיים שלי?
-
אני אברך כולל, האם מותר לי לשלם טיפולי שיניים מכספי מעשרות?
בעיקרון לא, אך באם המצב דחוק - אפשר, וכדאי לרשום זאת כחוב למעשרות.
לעמוד השאלה
הרב שלום דובער יהושע ליפש
1023 צפיות -
האם יש צורך לתת מעשרות מהלוואה שלקחנו (משכנתא)?
-
האם אני צריך לתת מעשרות מעזרה כספית שאני מקבל מההורים ומהמשפחה כשהם אומרים שזה עבור שכר דירה וכיוצ"ב?
אם נתנו למטרה ספציפית לא צריך. וכך גם אם נתנו לעזרה כשמצבכם דורש זאת.
לעמוד השאלה
הרב שלמה הלפרן
489 צפיות -
יהודי שפתח עסק והשקיע בזה הרבה כסף. וכעת יש לו עוד חובות. ממתי הוא צריך לתת מעשר?
-
אמא שלי הכניסה לתוך קופת צדקה שמיועדת למוסד מסוים כסף שלה, (לא היה בדעתה לתת לצדקה אלא כדי שהכסף לא יאבד לה) האם יש בעיה להשתמש בכסף זה?
אין בעיה להשתמש עם הכסף. להבא כדאי לא לעשות כך, כי עלולים להתבלבל עם כסף של צדקה.
לעמוד השאלה567 צפיות -
האם חייבים במעשר כשמקבלים דמי כיס מההורים?
-
האם צריכים לתת מעשרות מכסף שעובדים עליו עבור החזר חוב?
-
אם בטעות נתתי כספי מעשר לרמאי, האם אני צריך לתת מעשר עוד פעם?
אם נתן צדקה לאדם ונמצא רמאי, יש מחלוקת הראשונים אם קיים מצות צדקה. היד רמה סובר שלא יצא, משא"כ רבינו יונה סובר שכן יצא. וראה בגליוני הש"ס שהסתפק בשיטת היראים ונוטה לומר שכן יצא. וראה בכלי חמדה הסבר לשיטת הסוברים דלא יצא והוא משום דמצות צדקה הוי בעיקר המעשה דקבלת העני ולא נתינת וכוונת הנותן. וא"כ אפשר לומר דלגבי מעשר דהוי יותר מצד חיוב הנותן ולא מציאת העני, כדמוכח מכמה מקומות אולי יש לומר דלכל הדיעות יצא ידי חובת מעשר.
לעמוד השאלה
הרב פנחס קדיש
2811 צפיות -
אדם שהתחייב לתת צדקה לזכות קרובו שהיה חולה, ולפני שהספיק לתת את הצדקה, הקרוב נפטר, האם עליו לתת את הצדקה שהתחייב?
עליו לתת את התחייבותו לצדקה, אלא אם כן התנה בפירוש ואמר שנותן באם יבריא החולה.
לעמוד השאלה
הרב מנחם מענדל ויינר
122 צפיות -
האם מותר לתת כסף כמתנה לחתן וכלה מכספי מעשר?
אם יש איזו מחוייבות נימוסית חברתית לתת מתנה, אזי אי אפשר לפרוע ''חובותיו'' בדמי מעשר. אבל אם הנתינה היא כסיוע לנזקקים (או להורים או לזוג הצעיר), אפשר מדמי מעשר.
לעמוד השאלה
הרב יוסף יצחק זלמנוב
3727 צפיות -
קיבלתי על עצמי תרומה למטרה מסוימת, אחר כך נוספו עוד אנשים שהביעו רצון להשתתף. האם זה גורע מהמצווה שלי, או שכאשר אנשים נוספים תורמים זאת זכות גדולה יותר?
זה לא גורע. ואם ההתעוררות שלהם להשתתף באה בעקבות התרומה שלך, הרי הזכות נזקפת גם לך, וכדברי חז"ל: "גדול המעשה [שגורם לאחרים לעשות] יותר מן העושה".
לעמוד השאלה646 צפיות -
האם ניתן להוריד מחשבון הרווח (לצורך הפרשת מעשר) את הבגדים שהאשה לובשת לעבודה בתור חלק מהוצאות העבודה?
הוצאות של בגדים ייחשבו כהוצאה, רק אם אלו בגדים מיוחדים הנדרשים לעבודה זו.
לעמוד השאלה
הרב יוסף יצחק זלמנוב
397 צפיות -
עמדתי לפני עסקה חשובה, וחשבתי שלזכות העסקה אתן סכום צדקה למוסד מסוים, אך לאחר מכן התחרטתי וברצוני לתת את הצדקה למוסד אחר, האם ניתן לשנות את מחשבתי?
כן יכול לשנות, אף כי כתב הרמ"א: "אם חשב בליבו ליתן איזה דבר לצדקה חייב לקיים מחשבתו". אך מכל מקום כיוון שזה היה רק במחשבה, יכול לשנות מצדקה לצדקה אחרת.
לעמוד השאלה184 צפיות -
אדם שכעת חזר בתשובה ושומר שבת, רוצה לתרום לאברך כסף שהוא מחילול שבת בעבר (מחנות שהייתה פתוחה בשבת), מותר לקבל לכתחילה?
הפוסקים דנו בקבלת צדקה מאדם כזה, ונראה שיש להקל ובפרט שמחללי שבת בימינו הם בגדר 'אנוסים ותינוקות שנשבו', אך רצוי שלא יהיה בפירסום (לפרסם את שמו כגון לשים שלט וכו').
לעמוד השאלה519 צפיות -
יש ברשותי רפת פרות, האם צריך כיום לעשר את הבהמות שיש לי?
חכמים אסרו להפריש מעשר בהמה אחר חורבן בית המקדש, מחשש שמא יאכלו את בהמת המעשר ויבואו לאיסור כרת.
לעמוד השאלה
הרב פנחס קדיש
678 צפיות -
האם חתן וכלה צריכים להפריש מעשר או חומש מהכסף שניתן להם בחתונה?
-
האם מותר לתת מכספי קופת צדקה לבני משפחה?
אם הם במצב שזקוקים לצדקה, כן, ואדרבא, עניי עירך קודמין. כמובן שכסף הנמצא בקופות צדקה שייך רק לצדקה שעבורה יועדה הקופה ואי אפשר לתת ממנה לעזרה לאחרים, אא''כ מדובר בקופה שאין לה כל ייעוד או מטרה.
לעמוד השאלה
הרב מנחם כהן
919 צפיות -
האם יש סכום מינימלי שצריך לתת צדקה?
בשו''ע נאמר שלא יפחות משלישית השקל בשנה שזה כעשרים ש''ח, אך כמובן שיש להרבות כמה שניתן בהתאם ליכולות ואף מעבר לכך.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
566 צפיות
