הרב יעקב חביב

כמובן שמצווה מן המובחר לעשות כפרות בערב יום כיפור, ניתן לעשותו אבל אם לא ניתן לעשות בערב יום כיפור, ניתן לעשות בכל ימי עשרת ימי תשובה.

הרב יעקב חביב

דיין ומו"צ בירושלים חבר בד"ץ איחוד הרבנים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

עשרת ימי תשובה כפרות

הנה בשולחן ערוך נפסק כדעת רוב הראשונים "וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישן מקול התינוקות של בית רבן. והוא הדין לכל מילי דמצוה, שאינם יכולים למחות בידו". והנה ממשמעות דברי מרן השו''ע משמע שלא חילק בין המצוות, ומבואר שהבין דברי התוס' ורבינו ירוחם כפשוטם. לכן להלכה לפי מרן השו"ע הדין הוא שבכל מילי דמצוה אין יכולים לעכב, אמנם לדעת הטורי זהב שם בדעת הטור רק דברי מצוה שדרך העולם לעשותן בביתו אמרו שאין יכול השכן לעכב בידו לעשותו אבל דבר מצוה שאין דרך העולם לעשותו בביתו ניתן לשכן לעכב מלעשותו. מ''מ מצד דינא דמלכותא וכבוד הבריות וגם מצד כבוד שצריך לנהוג בין השכנים מותר לך עד 11 בלילה ובשבתות ובמועדים עד חצות לילה.

הרב יעקב חביב

דיין ומו"צ בירושלים חבר בד"ץ איחוד הרבנים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סוכות שמחת החג בין אדם לחבירו

מנהגנו וכן מובא בסידור שאחרי ברכת כהנים, אומרים הקהל את תפילת "אדיר במרום". הגה״ח רבי אברהם חיים נאה ז״ל טוען שמנהג חב"ד שרק מי שחלם חלום אומר זאת, וכדמשמע מהגמ' בברכות דף נה ע״ב ושו"ע או"ח סימן קל שה"רבונו של עולם" וה"אדיר במרום" קשורים זה בזה. אך לפועל הרי מפורש בסידור אדה"ז ש"אחר הדוכן אומרים הקהל זה", ללא שום תנאי והגבלה. ואילו תפילת ה"רבונו של עולם" נועדה ליחיד שחלם חלום. ומה שנהגו הכל לומר כן ברגל כשהכהנים עולים לדוכן, מובא ברבנו הזקן בשולחנו הטהור סימן קל "זהו לפי שאי אפשר שלא ראה חלום שצריך רפואה בין רגל לרגל". וכך מוכח מסידורי האריז"ל שאין קשר בין הרבש"ע ל"אדיר במרום", וביניהם נאמרות עוד בקשות לפרנסה ולימוד התורה. וראה עוד בסידורים ע״פ כוונות האר״י הק׳ שתפילת "אדיר במרום" נאמרת הן על ידי הקהל והן על ידי הכהנים, ומוכח שאין לזה כל קשר לרבש"ע דחלומות. למעשה יגידו תפילת ״אדיר במרום״ אחרי שעלו הכהנים לברכת כהנים גם אם אומרים את ברכת כהנים כל יום ולא רק בשבת ויו״ט.

הרב יעקב חביב

דיין ומו"צ בירושלים חבר בד"ץ איחוד הרבנים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכת כהנים

יש להקדים בטעם העניין שאומרים ג׳ פעמים שלום עליכם בברכת הלבנה, בשו"ת מהרי"ל מובא שכיוון שעשו מצווה רבה בברכת הלבנה שחשובה כקבלת פני השכינה, "ראוי לתת שלום זה לזה מתוך שמחה וטוב לבב שקבלו פני השכינה", ובמגן אברהם מובא הטעם שכיוון שאמר "תפול עליהם", מאחל לחברו "שלום עליך". הנה מצוי הדבר שאומרים לאחד שלום עליכם והוא נמצא באמצע ברכת הלבנה, ויש לעיין איך ינהג השואל או המשיב. נראה פשוט שהמשיב לא יענה באמצע הברכה, שהרי בזמנינו אין משיבים בקריאת שמע אם שואלים בשלומו, וה״ה כאן לא ישיב. וגם השואל אינו צריך את תשובתו, שהרי לפי מה שבארנו לעיל העיקר היא אמירת שלום לחבירו, שמכוון בזה שלא התכוון עליו ב״תפל עליהם״, ואם כן מה איכפת לו אם הוא עונה, והרי העיקר שהודיע לו שהוא נותן לו שלום. ולכן גם לכתחילה יכול לומר שלום עליכם לאדם שהוא באמצע הברכה (אלא אם כן חושש שיכשילו ב״הפסק״). ובנדון זה אם יש רק אדם אחד יגיד לו ג׳ פעמים שלום עליכם. ואם אין אף אחד אלא אומר קידוש לבנה ביחידות אין עניין לחפש אחרי אדם לומר לו שלום עליכם, כיון שלא שמעו אדם אומר תפל עליהם כו', ע״כ. אמנם נ״ל שאם אמר בצבור יש לומר שלום עליכם אף על פי שאמר הפסוק תפול וכו׳ בשקט, שהרי יודעים שאמר את הפסוק.

הרב יעקב חביב

דיין ומו"צ בירושלים חבר בד"ץ איחוד הרבנים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קידוש לבנה הפסק בתפילה

זאת הלכה מפורשת בקיצור שולחן ערוך וזה לשונו: "צריך לעמוד בפניו לצד ארץ ישראל, שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם. ויכוין גם כנגד ירושלים וכנגד המקדש וכנגד בית קדש קדשים. ולכן אנו במדינתנו שיושבים במערבה של ארץ ישראל, צריכין לעמוד בפנים לצד מזרח, (לא למזרח ממש אלא לצד קרן מזרחית דרומית), והיושבים בצפון של ארץ ישראל פניהם לדרום, והיושבים במזרח פניהם למערב, והיושבים בדרום פניהם לצפון, נמצא כל ישראל פונים בתפלותיהם למקום אחד, דהיינו נגד ירושלים ובית קדש קדשים, ששם שער השמים, שכל התפלות עולות דרך שם. ולכן נקרא בית המקדש תלפיות, כמו שנאמר, כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות, תל שכל פיות פונים אליו. ואם מתפלל במקום שאינו יכול לכוין לצד שכנגד ארץ ישראל, יכוין לבו לאביו שבשמים, שנאמר והתפללו אל ה'. ואם עמד כנגד צפון או דרום, ונזכר באמצע שמונה עשרה שאינו עומד כראוי, לא יעקור רגליו, אלא יטה פניו למזרח, ואם אי אפשר לו, או שהוא עומד במערב יגמור תפלתו כך ויכוין לבו לבית קדש קדשים, ולא יעקור רגליו. וכן אם הוא מתפלל במקום שיש צורות במזרח, יתפלל לצד אחר אף שאינו מזרח".

הרב יעקב חביב

דיין ומו"צ בירושלים חבר בד"ץ איחוד הרבנים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה תפילת שמונה עשרה

ללמוד את הלכות כשרות כי ע״י הלימוד זה יחזק את המעשה וכפי שהורה הרבי במי ששכח להניח תפילין ר״ת שיחזור על הלכות תפילין.

הרב יעקב חביב

דיין ומו"צ בירושלים חבר בד"ץ איחוד הרבנים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בשר וחלב תשובה כשרות

מותר היות שהשירותים של היום אינם דומים לבית הכסא שהיה פעם, וכן הוא נקי בדרך כלל, וגם כיום לא חוששים משום רוח רעה לגבי מאכל שהיה בשירותים. אלא שאם צריך לברך על משקה וכדומה לצורך התרופה יברך לפני שנכנס לשם.

הרב יעקב חביב

דיין ומו"צ בירושלים חבר בד"ץ איחוד הרבנים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בית הכיסא רוח רעה

לא מצאנו מי שאוסר או חושש לגזוז ציפורניים בלילה, אלא אדרבה לגבי זה שחוששים ליגזוז ציפורני ידיים וציפורני רגליו באותו יום הנה מובא בספר מילי דחסידותא הגהות על ספר חסידים, להרה"צ מבוטשאטש סי' נ"ז, וכן בספרו אשל אברהם על שו"ע או"ח מהדו"ת סי' ר"ס שמתירים ליטול ציפורני ידיו ביום ורגליו בלילה שלאחריו או להיפך כיוון שאינו שייך ליום הקודם ואין זה ביום אחד, לפי זה מוכח שאין חשש לגזוז ציפורניים בלילה. העניין הזה לאסור או להימנע, בא מהבנתם של כמה רבנים שהבינו את דברי הגאון רבי חיים פלאג׳י זצ״ל בספרו יפה ללב ח”ב סי’ ר"ס אות ג שכתב שם, שהציפורניים הם דינים כמו שערות הראש, והרי ידוע שעל פי האר”י אין להסתפר בלילה מחמת שהוא זמן של דין ושערות הראש הם דינים קשים בשונה מהזקן שהוא רחמים, ולכן המקובלים נהגו לגלח את שיער הראש ושלא לגעת בשיער הזקן, ומה שמותירים פיאות בצד הראש, מעבר לענין ההלכתי שבזה, על פי סוד הוא משום שיש צורך להשאיר שורש לדינים ולא להכריתם לגמרי, ומשום כך הזהיר האר”י ז”ל שהפיאות לא יבואו בגבול הזקן שלא לערב דין ברחמים, ומכך הבינו שגם גזיזת ציפורניים לא תעשה בלילה. אבל המעיין שם יראה שלא העמיד זאת להלכה למעשה אלא עיקר תשובתו הייתה לפסוק שהזמן הראוי לכך הוא יום שישי שיהיה ניכר שגוזזים אותם לכבוד שבת. בכל מקרה כל הפוסקים שדנו בענין לא כתבו שום מניעה לגזוז הצפרניים בלילה.

הרב יעקב חביב

דיין ומו"צ בירושלים חבר בד"ץ איחוד הרבנים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גזיזת ציפורניים לילה

לגבי ברכת כהנים הלשון בהלכה הוא שהכהנים שבאים לברך 'עולים לדוכן', והלשון 'לעלות לדוכן' משמע שהכהנים עומדים על מקום גבוה יותר משאר המתפללים. ודנו הפוסקים מה עושים כשאין מדרגה או מקום מוגבה, והסיקו שיכולים במקום זאת לשים שטיח שזה יחשב לעליית לדוכן. אך ראה באשל אברהם ובעוד פוסקים שאם אין שטיח, עדיין הכהנים יכולים לעלות לדוכן ואין זה מעכב.

הרב יעקב חביב

דיין ומו"צ בירושלים חבר בד"ץ איחוד הרבנים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכת כהנים