במקרה שאדם שולח מישהו לקנות אוכל בזיכוי, ואותו אדם שילם למוכר בכסף שמישהו אחר נתן לו שיקנה לו משהו. מי צריך לשלם את ההפרש שהשתמשו בכסף ולא בזיכוי? האם מי ששילם או בעל הזיכוי?

אדם מועד לעולם בין ער בין ישן ואפילו באונסים, מלבד אונסים מיוחדים כגון מי שהניח את משקפיו במקום שאנשים הולכים שם.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

דיני ממונות

יש לתובעו לדין, ואם יסרב תתנהג כפי שיורה לך בית הדין.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

דיני ממונות

אין עוברים בזה על איסור בל תלין, אבל בוודאי שצריך לעמוד בדיבור ובהתחייבות ולשמור את מוצא פיו, וזוהי חובה גמורה.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

דיני ממונות

אדם מועד לעולם בין ער בין ישן ואפילו כשמדובר באונס, מלבד אונסים מיוחדים כגון מי שהניח את משקפיו במקום שאנשים הולכים שם. דהנה בשו''ע נפסק, כי המניח את חפציו במקום שדרך להניח בהם חפצים אלו - הנתקל בהם בשוגג והזיקם חייב בתשלומי הנזק, ואילו המניחן ברשות הרבים במקום שלא היה לו להניח חפצים אלו המזיקם פטור - כי הוא אנוס 'שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים', והצ''צ על הש''ס ביאר שאף כאשר הניח ברשות, באם לא היה הנתקל אמור לדעת כי יש שם חפץ הרי הוא אנוס ופטור. א''כ בנדון, אף שהיה לבעל המשקפים רשות להניחם שם, אעפ''כ לא היה לו למעיר לדעת שהם שם, ולכן הרי זה אונס גמור ופטור מלשלם.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

דיני ממונות