כשאין בסביבת מקום המגורים נהר עם דגים – כיצד ניתן לעשות 'תשליך'?
מנהג ה'תשליך' בראש השנה הובא בפוסקים כמיוחס למנהגי אשכנז, אך הוא קיבל משנה תוקף והתפשט בתפוצות ישראל על פי דברי האר"י. טעמים רבים נאמרו על המנהג ללכת לנהר ביום הראשון של ר"ה עד השקיעה ובדיעבד עד הלילה. ומביא הרמ"א שיש להקפיד שיוכלו לראות את הדגים בעת ה'תשליך'. וכך נהג אדמו"ר מוהריי"ץ. ואחד מן הטעמים למנהג זה מובא בפוסקים - שכשם שהדגים עיניהם פקוחות תמיד, כך עין של מעלה פקוחה עלינו תמיד לטובה. מי שאין נהר או מים חיים בסביבתו יכול לעשות 'תשליך' באקווריום של דגים, ומי שאינו יכול גם בכך, ייסע לנהר ביום ח' בתשרי-"יום י"ג מדות", אך בשעת הדחק ניתן לומר 'תשליך' אפילו מול ברז פתוח.
מקור:
- דרכי משה בשם "מנהגים", טור או"ח תקפ"ג
- של"ה לבוש א"ר שם
- סידור אדמוה"ז
- התוועדויות תנש""א ח"ב ע' 378
- אג"ק ח"ב ע' רנב
- שלחן מנחם ח"ג ע' קז ובהנסמן שם.

הרב שמואל מקמל