שאלות ותשובות

מצד העליה לתורה אין בעיה להעלותו גם לקריאת פרשת זכור, רק שבדרך כלל עיוור אינו יכול לקרוא את ההפטרה, ולכתחילה לא מעלים למפטיר אדם שאינו יכול לקרוא את ההפטרה.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

קריאת התורה הפטרה פרשת זכור

אינו חוזר ומתפלל, אך אם אכל לפני שהבדיל על הכוס ולא אמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' צריך לחזור ולהתפלל שוב עם אתה חוננתנו.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה טעות בתפילה מוצאי שבת הבדלה

רמיזה שלא לדבר מצוה אסורה אפילו בפסוקי דזמרא, ולכן מובן שכן הוא בודאי לברכות קריאת שמע. אך רמיזה לדבר מצוה מותר, ואסורה רק בפרשה ראשונה של קריאת שמע, וכמובן גם בשמונה עשרה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה ברכות קריאת שמע

אסור לומר. חשוב להדגיש, שההיתר לעלות הוא אם קראו לעלות, אך לכתחילה אין להעלות לתורה כשהוא באמצע תפילה.

הרב מנחם מענדל הלפרין

הרב מנחם מענדל הלפרין // לדף הרב

קריאת התורה עליה לתורה ברכות קריאת שמע הפסק בתפילה תפילה

בקריאת שמע וברכותיה, יש לעצור ולהקשיב ולענות (למעט בפסוק הראשון של קריאת שמע ופסוק ברוך שם) אמן יהא שמיה רבא ואמן של דאמירן בעלמא.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הפסק בתפילה ברכות קריאת שמע קריאת שמע

כן, אם לא התחיל עדיין את פסוק שמע ישראל עונה בקדושה על: קדוש, ברוך, ימלוך, וכן עונה אמן על ברכת הא-ל הקדוש.

הרב דניאל לנאו

מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות קריאת שמע הפסק בתפילה תפילה

כן, נהוג לעמוד באמירת מזמור לתודה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה וברכות פסוקי דזמרה

מברכים על נטילת ידיים מיד אחר הנטילה (הנטילה השניה, לא הנטילה שליד המיטה) וכן את ברכות אשר יצר ואלוקי נשמה. את שאר הברכות אפשר לברך אחר כך.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות נטילת ידיים

אם לא קראת קריאת שמע לפני התפילה, תקרא באמצע פסוקי דזמרה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קריאת שמע פסוקי דזמרה הפסק בתפילה

עד כמות של כביצה (54 סמ''ק) מותר, יותר מכך אסור.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ערבית אכילה קודם התפילה

כן, המנהג לתת גם לילדים לגלול את ספר התורה, ובכך לחנכם למצוות.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

ספר תורה גלילת ספר התורה קטן

בזמן סיום כל אחד מחמישה חומשי תורה המנהג שכל הקהל עומד בקריאת הפסוק האחרון ובסיומו אומרים חזק חזק ונתחזק. לגבי העולה לתורה יש שכתבו שלא יאמר חזק חזק ונתחזק מפני חשש הפסק בין הקריאה בתורה לברכה, אמנם כ"ק אד"ש כותב שאין לחשוש לכך וגם העולה יאמר חזק חזק ונתחזק.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

קריאת התורה

את אמירת תחנון ונפילת אפים צריך לומר מיד אחר התפלה, אבל אם הפסיק ועסק בדברים אחרים אחר התפלה שוב אין תחינתו נשמעת כל כך לכן אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים. ומכל מקום אין צריך להיזהר אלא מלהפסיק ולעסוק בדברים אחרים לגמרי אבל שיחה מועטת אין לחוש.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה וברכות תחנון

אם כבר בירך, לא מורידים אותו, אך אם עוד לא בירך אף אם כבר אמר "ברכו" יש להעלות את הכהן, ויחכה הישראל ליד ספר התורה ויעלו אותו לשלישי.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קריאת התורה כהן

לא מעלים לוי אחר לוי, שלא יחשבו שאחד מהם פגום.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

קריאת התורה עליה לתורה

עיוור חייב בכל המצוות, ולכן יכול להוציא אחרים ידי חובה, ויכול להיות שליח ציבור.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

תפילה שליח ציבור

אדם ששכח ולא אמר בימי החורף ותן טל ומטר צריך לחזור ולומר ותן טל ומטר, אך זה תלוי מתי שם לב לטעותו: 1. נזכר לפני שם ה' בסיום הברכה חוזר ל'ותן טל ומטר' וממשיך הלאה כרגיל. 2. אמר כבר את שם ה' יאמר קודם שמתחיל תקע בשופר, ותן טל ומטר (לברכה) וימשיך הלאה לברכת תקע בשופר גדול. 3. נזכר אחר שהתחיל תקע בשופר יאמר ותן טל ומטר (לברכה), בברכת שומע תפלה לפני המילים 'כי אתה שומע'. 4. נזכר אחר חתימת שומע תפלה קודם שהתחיל רצה, אומר ותן טל ומטר (לברכה) ואחר כך מתחיל רצה. 5. נזכר לאחר שהתחיל רצה חוזר לברך עלינו. 6. נזכר אחרי יהיו לרצון השני יחזור לתחילת תפילת שמונה עשרה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה טעות בתפילה ברכת השנים

חז"ל למדו כי ארבעים הימים, מראש-חודש אלול ועד יום-הכיפורים, הם ימי רצון. בין מנהגי ימים אלו שמנו הפוסקים, הוא מנהג אמירת מזמור "לדוד ה' אורי" בסיום תפלות שחרית ומנחה, עד מנחה של הושענא רבה שמרומזים בו מועדי תשרי. ויש המנמקים את התחלת המזמור כבר מתחילת חודש אלול, משום שבמזמור זה ישנם י"ג שמות ה', המרמזים על י"ג מידות הרחמים שמאירים החל מר"ח אלול. וכמה שיטות נאמרו אודות זמן אמירתו, ומנהגנו לאמרו בשחרית לפני אמירת "קווה" ובמנחה לפני "עלינו לשבח". אלא שכותב הרבי, שהמתפלל במקום שאומרים "לדוד ה'" לאחר "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר כך יאמר "לדוד ה'".

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

תפילה חודש אלול

בקיצור שלחן ערוך מבואר שקודם 'תהילות לא-ל עליון' יפסע ג׳ פסיעות לאחוריו ימשיך עד גאל ישראל ואז יפסע ג' פסיעות קדימה ויאמר ה׳ שפתי תפתח. וכן הוא מנהג כ"ק אד"ש, וכן מסתבר לנהוג שהרי ה' שפתי הוא תפילה אריכתא, ואם כן יש לעשות את ההכנות לפני תחילת אמירתו.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה תפילת שמונה עשרה

אדם שעסוק בתפילה גם במקומות בהם מותר לענות, או אם עסוק בלימוד יכול לא להצטרף לציבור לאמירת 'עלינו לשבח'. ואינו דומה לעניית קדיש או אמירת מודים וקדושה. ורק אדם שנכנס לבית כנסת ואינו עסוק בתפילה או לימוד, והציבור אומר 'עלינו', עליו להצטרף ולומר עם הציבור, והוא כידוע מטעם דרך ארץ. חשוב לציין, ש״ועל כן״ הוא חלק בלתי נפרד מ"עלינו לשבח" ברוב הסידורים, והוא נלקח מהמוסף של ראש השנה, ולכן הרמ״א שכותב (בסימן קלב) שאומרים עלינו במעומד הכוונה עד אחרי "ועל כן", וכן משמע מזה שהרמ״א כתב שאומרים קדיש יתום אחרי עלינו, וקדיש יתום הוא אחרי הקטע השני, ולכן פשוט שהוא בכלל "עלינו".

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה

לחזרת הש"ץ לא ניתן. לקדיש וברכו, תלוי במצבו של כל אחד יש שהם חייבים במצוות וניתן לצרפם, ויש שהם בגדר מי שפטורים מן המצוות. וצריך לדון בכל מקרה לגופו.

הרב חיים פרוס

מו"צ בכפר חב"ד ומומחה לנושאי טהרה ופוריות // לדף הרב

ילדים מיוחדים מנין

תקנת רבותינו נשיאינו לומר בציבור בכל יום – בין בחול ובין בשבת – את שיעור התהלים היומי כפי שספר התהלים מחולק לימי החודש. לכן, גם מי שסיים את תפילתו לפני הציבור – ימתין באמירת שיעור התהלים, ויתחיל לאומרו יחד עם הציבור.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה תפילה בציבור תהילים

כאשר יצאו חלק מהמתפללים לפני הקדיש, יכולים לומר את הקדיש שלם שאחר ובא לציון, אך בתנאי שנשארו רוב המנין (שישה אנשים) בבית הכנסת.

הרב דניאל לנאו

מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה קדיש מנין

כן, מותר לענות ברכו.

הרב דניאל לנאו

מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה הפסק בתפילה

אם אתה עשירי בביהכנ"ס, אסור לצאת, ונאמרו על כך דברים חריפים, וכך גם לגבי אמצע קדיש, קריה"ת ושאר דברים שמחייבים עשרה. כמו"כ אם יש עוד מתפללים, והם אוחזים במקום שאסור להם לענות, ויש בדיוק 9 עונים, ואתה אחד מהם, אסור לצאת. למרות שבשני המקרים ימשיך בחזרת הש"ץ.

הרב אורי ליפש

מו"צ בבני ברק, מדריך חתנים ומגשר מוסמך // לדף הרב

חזרת הש"ץ דבר שבקדושה מנין בית כנסת תפילה בציבור

בנפילת אפיים צריך שיהיה דבר שחוצץ בין הפנים לארץ. גוף האדם לא נחשב לחציצה לענין זה, לכן צריך שרוול או טלית שיחצוץ בין הפנים לארץ. יש נוהגים לשים את הרצועה של ראש בין הפנים לארץ בתור חציצה. ומוטב לשים בגד כל שהוא, מגבת, מפית וכדומה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה תחנון

נפילת-אפיים נוהגת רק במקום שיש בו ספר-תורה וכפי שנאמר (יהושע ז, ו): "ויפול על-פניו לפני ארון ה'", וכל מבנה בית-הכנסת נחשב כמקום שיש בו ספר-תורה. במקום שאין ספר-תורה אומרים את המזמור בישיבה מבלי לכסות את הפנים ויש נוהגים ליפול גם כשאין ס"ת, וי"א שכך מנהג הרבי. בעת נפילת-אפיים יש להרכין את הראש ולהשעינו על זרוע היד, בבוקר כשמניחים תפילין בשמאל נופלים על יד-ימין -ואיטר שמניח בימין נופל בשמאל- ובמנחה נופלים על יד-שמאל. בעת נפילת-אפיים נוהגים לכסות את הפנים בבגד, ואין מסתפקים בכיסוי הראש ביד, מפני שהיד והפנים שייכים לגוף אחד, ואין הגוף יכול לכסות את עצמו. יחיד המתפלל בביתו כשמתפלל בשעה שהציבור מתפללים בבית-הכנסת יכול ליפול עמהם בשעה שהם נופלים, שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים.

הרב אברהם מזרחי

רב המושב גבעתי // לדף הרב

נפילת אפים תחנון ספר תורה

מאחר ואנו אומרים בכל מקרה "מוריד הטל", מן הסתם אמר כך, ואינו חוזר, שכן כך הדין אפילו אם בטוח שאמר "מוריד הטל" משום שיש כאן שבח לקב"ה.

הרב דניאל לנאו

מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מוריד הטל טעות בתפילה תפילת שמונה עשרה תפילה

אף שרבים מהפוסקים מתירים באופן זה, מדברי אדמוה"ז עולה שצריך תשעה שיכוונו לברכות ויענו "אמן" בפועל ממש.

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חזרת הש"ץ תפילת שמונה עשרה מנין

יש מקום, כמובן יש לעשות זאת רק בשעת הדחק גדולה ולא באופן קבוע. חשוב מאוד להקפיד על ברכות השחר ק"ש וקרבנות בבוקר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה שחרית נשים

ברגע שנזכרת צריך מיד להפסיק את התפילה, לחזרת הש"ץ יעלה מתפלל אחר מהמניין.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה חזרת הש"ץ טעות בתפילה

מי שלא שמע את הברכה מפי המברך כלל, אלא שהוא יודע איזו ברכה ברך, וכגון כשהוא מתפלל בציבור ואינו שומע ברכת הש"ץ, אך שומע שהציבור עונים ויודע על איזו ברכה עונים, אינו חייב לענות "אמן" אלא שאם מעוניין רשאי לענות. ודנו הפוסקים אודות השומע ברכה דרך הטלפון או בשידור חי כלשהו האם רשאי לענות, ולמעשה אין יוצאים ידי חובה, וכן אין לענות קדושה וברכו בשמיעה באופן זה, אבל ניתן לענות "אמן" כל עוד ידוע בוודאות שאכן זה שידור חי ועונה בסמוך לברכת המברך.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

עניית אמן שידור חי

אין לומר הלל, תגיד תחנון בזמן שאומרים הלל, יש להשתדל לעשות זאת באופן שלא יביא למחלוקת.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה

הנכון הוא שיתפלל בצורה שיהיה לו נוח לכוון בתפילה, ולכן אם העמידה גורמת לו טרדה וקושי לכוון בתפילה - ישב.

הרב ישראל יצחק הלפרין

דיין ומו"צ בבית ההוראה כפר חב"ד וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה וברכות תפלת שמונה עשרה

לא רק שמותר אלא חייבים ללכת למקום מוגן, אם אין צורך חיוני לדבר אין להפסיק בדיבור אלא ללכת בזריזות ולהמשיך את התפילה במרחב המוגן. במידה ויש ילדים שצריך לומר להם ללכת למרחב מוגן, מותר גם להפסיק בדיבור לצורך זה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה הפסק בתפילה פקוח נפש

צריך להתפלל בלחש, אך אם אינו יכול לכוון בתפילתו בלחש, ילך להתפלל בבית בקול, כדי שלא להפריע לאחרים.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה וברכות תפילת שמונה עשרה

אפשר. אבל רק לאחר זמן מנחה דהיינו חצי שעה זמנית אחרי חצות.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה מנחה קרבנות

גם נשים חייבות כי זו מצווה שלא הזמן גרמא.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה נשים

לעניין עליה לתורה, אין צורך לא בעדים ולא בראיה, אלא נאמן לומר שהוא כהן ועולה ראשון.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כהן עליה לתורה

בתפילת מוסף לא מתפללים שוב מספק.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה טעות בתפילה תפילת תשלומין

כן, במצב זה שקשה לו מאוד לעמוד, יכול להתפלל בישיבה.

הרב מנחם מענדל הלפרין

הרב מנחם מענדל הלפרין // לדף הרב

תפילה וברכות תפילת שמונה עשרה

1.המתפלל ביחיד כופל את המילים אני ה' אלוקיכם ומסיים פעם אחת אמת. 2. בר"ת - לא, בק"ש שעל המיטה - כן.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קריאת שמע שעל המיטה תפילין ר"ת קריאת שמע

אם מדובר בשני חמישי או מנחה של שבת לא חוזרים, בשבת בבוקר חוזרים וקוראים פסוק זה עם עוד שני פסוקים בברכות.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קריאת התורה

מותר, כי באמירת יחי אין כל פסוק וכדומה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות התורה

שה' הוא יחיד. ובפירוט יותר: הקשב יהודי, ה' שהוא האלוקים שלנו הוא יחיד בשבעה הרקיעים ובארץ, וכן בארבע רוחות העולם.

הרב מנחם מענדל הלפרין

הרב מנחם מענדל הלפרין // לדף הרב

קריאת שמע

אמרו הלל שלם כי זה חנוכה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה חנוכה ראש חודש הלל

כן, אך לא מיד אחרי המפטיר, אלא בדיעבד אומרים קדיש אחרי סיום ההפטרה וברכותיה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ספר תורה קריאת התורה אמירת קדיש

אישה שרוצה להתפלל ערבית יכולה, יש לומר בלי נדר בהתחלה, כדי שלא יהפוך לחיוב.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה ערבית נשים

אמרו חכמים: "טפח באשה ערוה", וביארו בגמרא שדין זה נסוב גם על אשתו, שכל מקום שדרכו להיות מכוסה באשה, אם מגולה ממנו טפח הרי הוא "ערוה" ואסור לקרוא קריאת שמע כנגדה, ויש מקומות בגוף שאסור לגלות אפילו פחות מטפח. ולא רק באשה אמור דין זה אלא אף באיש, ואסור לקרות קריאת שמע ולהתפלל כנגדו אם מגולים אצלו מקומות שדרכם להיות מכוסים ואפילו אם הוא תינוק בן יומו, אך לברך כנגדו מותר כגון בברית המילה. אלא שבאשה ישנם מקומות נוספים שדרכם להיות מכוסים ונחשבים כ"ערוה", משום שהם מביאים את האיש המסתכל בהם לידי הרהור, ולכן אסור לאיש להתפלל כנגדן כאשר הם מגולים, אלא יחזיר פניו מהן או יעצום עיניו.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

תפילה מקום התפילה צניעות

יותר נכון לומר רק קדיש אחד ובמקרה זה בסיום ספירת העומר, אך אם מנהג המקום לומר גם קדיש אחרי עלינו ולא מסכימים לוותר עליו, ניתן לומר גם קדיש אחרי עלינו.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

תפילה קדיש ספירת העומר