מהם מנהגי שבת שירה?

1. בעת קריאת השירה עומדים. מנהג הרבי לעמוד ולהביט אל ספר התורה, נעמד מ'ויושע' עד סיום שירת מרים. 2. בבית חיינו נהוג לנגן ב"מימינם ומשמאלם" הראשון (יד,כב) כמו בסוף-פסוק רגיל, ובשני (יד,כט) וכן בתיבות "ובמשה עבדו" (יד,לא), מרימים את הקול במנגינה הדומה לסיום חומש שלם "חזק". 3. בקריאת שירת הים ישנה מנגינה מיוחדת, אותה מנגנים בפסוקים בהם מוזכר שם השם: בפסוקים א-ג, ו, יא, טז-יט. וכן בשירת מרים קוראים במנגינה המיוחדת בפסוקים (טו, כא): "שירו לה'... בים" וכן ב"נהלת בעזך אל נווה קדשך" (טו,יג) במנגינה המיוחדת. 4. בסוף הפרשה קוראים: "תמחה את זֶכר (ז' בסגול), ואחר- כך זֵכר (ז' בצירי) עמלק", הן בשביעי והן במפטיר. 5. המנהג לאכול בשבת זו 'שוואַרצע קאַשע' [-דייסת כוסמת]. 6. יש לספר לילדים אודות מנהג המהר"ל לחלק לילדים 'קאַשע' שיחלקו לציפורים בשבת שירה ולספר להם שבקריעת ים-סוף, שרו הציפורים בשעה שמשה וישראל אמרו שירה, והילדים העניקו לציפורים מפירות הים, אף שלמעשה איננו מחלקים 'קאַשע' לציפורים בשבת, כיון שלהלכה למעשה אין לתת אוכל בשבת לבעלי חיים שאין מזונותם עליך, בכל זאת הורה הרבי שיש לספר לילדים את סיפור המהר"ל כדי לנטוע בהם מדת הרחמנות.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת שירה קריאת התורה שבת