האם הדלקת נרות שבת היא אף חובת האיש?
תקנו חכמים להדליק את נרות השבת בסמוך לכניסת השבת, משום שלום בית (כדי שלא יכשלו בעצים ובאבנים), משום עונג שבת ומשום כבוד השבת. את מצווה זו תקנו חכמים לגברים ולנשים כאחד, אך יש לאשה עדיפות במצווה זו, מפני שהנשים מצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית, וכן משום שבחטא עץ-הדעת כבתה האשה נרו של עולם, לכן כתיקון קבלה את הדלקת נר-שבת. אך רצוי שגם לבעל יהיה חלק בכך, ולכן יסדר את הנרות והגפרורים וכדומה. עיקר תקנת חכמים, היא להדליק נר אחד, שיאיר בעת הסעודה ובכל מקום שהולך בבית בשבת, אך כתבו הפוסקים, שכל אשה נשואה תדליק שתי נרות כנגד "זכור" ו"שמור". ורווח המנהג שבכל לידה מוסיפים עוד נר כנגד הנולד שיאיר מזלו. והכלל בזה, שמותר להוסיף אך אסור לפחות ממה שהורגלו. הרבי מעורר על-כך שכל בת ישראל שאינה נשואה תדליק נר שבת בברכה. ועדיף שתדליק לפני הדלקת האם. ואף ילדה קטנה ביותר, אפילו קודם גיל שלוש, אם יודעת לדבר ולברך, תדליק נר-שבת בברכה. וראוי שבפעם הראשונה תדליק ביו"ט כדי שתברך "שהחיינו", או שתלבש בגד חדש ותברך "שהחיינו" ותכוון גם על הבגד. כמו כן מעורר הרבי, שלפני הדלקת הנרות יפרישו כמה פרוטות לצדקה. וטוב שגם קטנה המדליקה תעשה כן קודם הדלקתה.
מקור:
- שבת כה, ב וברש"י שם ד"ה חובה. טושו"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז סרס"ג ס"א וקו"א סק"ב וסק"ה שם. וראה לקו"ש חי"א ע' 289. שיחות קודש תשל"ה ח"א ע' 38. התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 1112
- תשמ"ט ח"ג ע' 209 הע' 25. סה"ש תש"נ ח"ב ע' 481 הערה 38.
הרב שי שמעון כהן