דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

אין מוצרים בסל הקניות.

לכל השו"ת

כאשר העולה לתורה ראה ונישק בטעות בפרשה הקודמת, ולא בקריאה הנוכחית, שמו לב אחרי הברכה, כשהבעל קורא התחיל לקרוא, האם עליו לברך שוב?

העולה לתורה צריך להביט בספר תורה לפני הברכה על מנת שידע על מה הוא הולך לברך, כאשר טעה והביט במקום אחר, אם הקריאה הנוכחית לא הייתה פרושה לפניו, אלא היה צריך לגלול צריך לברך שוב, אם הקריאה היתה פתוחה לפניו, אינו מברך שוב.

מקור:

  • שו"ע או"ח סי' קל"ט ס"ד, שם סי' ק"מ ס"ג ובט"ז ס"ק ד', משנ"ב שם ס"ק ט'
הרב שרגא נתן דהן

הרב שרגא נתן דהן

דיין ומו"צ בבית שמש וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פעולות שאלה ותשובה

  • 551 צפיות

שאלות נוספות בנושא

  • לא קראנו בתורה בשחרית, האם מותר לקרוא במהלך היום?

    אפשר להשלים את הקריאה במהלך היום, אך צריך שיהיה מנין, ולפחות שישה אנשים שלא שמעו עדין את קריאת התורה.

    לעמוד השאלה
    הרב שלמה יצחק פראנק

    הרב שלמה יצחק פראנק

    רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    526 צפיות
  • האם קוראים את הטעמים של עשרת הדברות בפרשת יתרו בטעם עליון, או בטעמים הרגילים?

    בציבור תמיד קוראים בטעם העליון.

    לעמוד השאלה
    הרב מנחם מענדל הראל

    הרב מנחם מענדל הראל

    רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    372 צפיות
  • האם נכון לעמוד מיד בתחילת קריאת עשרת הדברות?

    מסופר בגמרא שרצו לתקן לקרוא בין פרשיות קריאת שמע גם את עשרת הדברות, אך בטלו זאת "מפני תרעומת המינים", וחששו שהדבר יתפרש שיש הבדלי דרגות בין עשרת הדברות ליתר חלקי התורה חלילה, ויגרום לחלישות האמונה בתורה. והסתפקו הפוסקים אודות המנהג – להיעמד בעת קריאת עשרת הדברות. יש שהתנגדו לכך מהטעם האמור בגמרא, ולעומתם היו שאמרו שאין לחשוש ל"תרעומת המינים" מפני שכיום אינם מצויים, ואף צידדו לקיים מנהג זה שעניינו כבוד התורה. וכעין פשרה יש שהציעו לא להיעמד ממש לעשרת הדברות אלא כמה פסוקים לפניהם. למנהגנו עומדים בעשרת הדברות כשהפנים אל הספר תורה, ויש המספרים שהרבי נעמד מספר פסוקים לפני עשרת הדברות, אך לעיתים נעמד רק בפסוק "וידבר אלקים".

    לעמוד השאלה
    הרב שמואל מקמל

    הרב שמואל מקמל

    מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

    1175 צפיות
  • מהם מנהגי שבת שירה?

    1. בעת קריאת השירה עומדים. מנהג הרבי לעמוד ולהביט אל ספר התורה, נעמד מ'ויושע' עד סיום שירת מרים. 2. בבית חיינו נהוג לנגן ב"מימינם ומשמאלם" הראשון (יד,כב) כמו בסוף-פסוק רגיל, ובשני (יד,כט) וכן בתיבות "ובמשה עבדו" (יד,לא), מרימים את הקול במנגינה הדומה לסיום חומש שלם "חזק". 3. בקריאת שירת הים ישנה מנגינה מיוחדת, אותה מנגנים בפסוקים בהם מוזכר שם השם: בפסוקים א-ג, ו, יא, טז-יט. וכן בשירת מרים קוראים במנגינה המיוחדת בפסוקים (טו, כא): "שירו לה'... בים" וכן ב"נהלת בעזך אל נווה קדשך" (טו,יג) במנגינה המיוחדת. 4. בסוף הפרשה קוראים: "תמחה את זֶכר (ז' בסגול), ואחר- כך זֵכר (ז' בצירי) עמלק", הן בשביעי והן במפטיר. 5. המנהג לאכול בשבת זו 'שוואַרצע קאַשע' [-דייסת כוסמת]. 6. יש לספר לילדים אודות מנהג המהר"ל לחלק לילדים 'קאַשע' שיחלקו לציפורים בשבת שירה ולספר להם שבקריעת ים-סוף, שרו הציפורים בשעה שמשה וישראל אמרו שירה, והילדים העניקו לציפורים מפירות הים, אף שלמעשה איננו מחלקים 'קאַשע' לציפורים בשבת, כיון שלהלכה למעשה אין לתת אוכל בשבת לבעלי חיים שאין מזונותם עליך, בכל זאת הורה הרבי שיש לספר לילדים את סיפור המהר"ל כדי לנטוע בהם מדת הרחמנות.

    לעמוד השאלה
    הרב משה קורנווייץ

    הרב משה קורנווייץ

    רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    1808 צפיות
צור קשר בוואטסאפ