מה נוהגים למעשה בנוגע למצוות ריבוי בסעודת ראש חודש המובא בשו"ע סימן תי"ט?
כתבו הפוסקים שאף שמעיקר הדין היה צריך לעשות סעודה מיוחדת ממש לכבוד ר''ח (כבשבת ופורים) ולא להסתפק בהוספת מאכל אחד, וכמובא בטור בשם הפסיקתא שאף על סעודת ר"ח נאמר 'אם מוסיף מוסיפין לו מן השמים..'. - אך למעשה לא נוהגים כן אלא מסתפקים בהוספת עוד תבשיל מיוחד לכבוד ר''ח, היינו הוספה בכמות. כמו''כ על אף שנפסק (בסי' קפח) שאין חובה לט''י ולאכול פת בר"ח עכ"ז ראוי כן לט"י ולאכול פת [וכך נוהג כ"ק אד"ש מה"מ]. עוד יש שכתבו שנכון שיש להוסיף גם בנרות על שולחן הסעודה ובמלבושים נאים (לא ראיתי שנהוג כן למעשה). את ההוספה צריך לעשות בעיקר בסעודת היום ובב' הימים של ר''ח. ובאם קשה בשניהם לפחות ביום השני.
מקור:
- ירושלמי מגילה פ"א ה"ד [משווה סעודת ר"ח לסעודת פורים – וכן דייק בעו"ש תיט וראה גם בערה"ש כאן], כנה"ג א"ר משנ''ב [שיש להוסיף מאכל אחד], בפר''ח [להרבות בנרות] (בנמוקי או''ח סי' תיט כתב שלר יוצאים ייד''ח בסעודת לילה בר''ח עיי''ש טעמו). או"ז הל' ר"ח [שלכתחילה צריך לאכול פת בר"ח] בסוגיא זו ראה במה שהאריך והביא כאמיר בספר 'תשית לראש' (לרב זביחי) עמ' שעד ואילך. מעשה מלך עמ' 160.
